עובד ניקיון רגיל בלבוב הפך לגיבור. ליאופולד סוצ'ה הפך את מקום עבודתו ואת תעלות הביוב לחדר בו עזר ליהודים.
במהלך כיבוש פולין על ידי הגרמנים, לאופולד סוצ'ה עבד במפעל טיהור שפכים בלבוב (לביב של היום). יחד עם שותפו, סטפן ורובלבסקי, הם בדקו את המצב הטכני של הביוב. אולם ביקור מסוים שם במאי 1943 הפך את העבודה השגרתית למצילת חיים.
מהגטו לביוב
שני פולנים שבדקו את הביוב נתקלו ביהודי – יצחק חיגייר. הוא היה מלווה בפליטים נוספים שחפרו מנהרה במרתף בניין בגטו לבוב והלכו לביוב, שם הם התכוונו להסתתר מהגרמנים. הכובשים תכננו לחסל את הגטו שהביא למות יהודים רבים. גם משפחתו של חיגייר, אשתו ושני ילדיו הקטנים, הסתתרו במרתף הגטו. לבו של הפולני נשבר למראה הנמלטים, אז הוא החליט לעזור להם.
למעלה משנה של מחבוא בביוב
בסוף מאי 1943 החלו הגרמנים בחיסול הגטו. באותה תקופה, למעלה מ-20 אנשים, כולל משפחתו של יצחק חיגייר, עזבו את המרתף והסתתרו בביוב. בהתחלה, פולנים לקחו כסף מיהודים כדי לקנות להם את האוכל הדרוש כדי לשרוד. אחר כך הם דאגו בעצמם למשאבים שלהם. התנאים בביוב היו קשים, ובהם נאלצה אחת הנשים היהודיות ללדת. הילד לא שרד, וסוצ'ה דאג להלוויה.
היהודים בילו 14 חודשים בביוב. הם עזבו אותו רק ביולי 1944, כשהגרמנים עזבו את לבוב בעקבות המתקפה הסובייטית.
סופו העצוב של הגיבור
לאחר המלחמה עבר לאופולד סוצ'ה לגליוויצה, שם הוא הקים בר והתכוון לנהל חיים מאושרים. למרבה הצער, היה לו מזל רע. כאשר במאי 1946 הוא הבחין במשאית סובייטית דוהרת לעבר בתו, הוא מיהר להציל את הילדה. מכונית פגעה בו והגיבור שהציל את היהודים מת.
ב-23 במאי 1978 העניק לו מכון יד ושם לאחר מותו את אות חסיד אומות העולם.
הסרט "בחושך", המבוסס על סיפורו של לאופולד סוצ'ה, יצא לבתי הקולנוע ב-2011.