משפחת נסיירובסקי חיפשה דרכים שונות לעזור ליהודים בגטו ורשה. המשפחה הפולנית הזו לא נכנעה, למרות שנסחטה.

ברחוב קליסקה 9 בוורשה ניהל ליאון נסיירובסקי חברת תרופות גדולה, שהעסיקה יותר מ-100 עובדים לפני מלחמת העולם השנייה. ליאון התגורר בבניין זה עם אשתו ינינה ובנו זדז'יסלב. ברחוב דז'יילנה היה בית מלאכה לפרוות של היהודי שמואל דרז'ק. ינינה השתמשה בשירותיו לפני מלחמת העולם השנייה.

באוקטובר 1940 הקימו הגרמנים את גטו ורשה. הם דחסו מספר עצום של יהודים בחלל קטן – ב-1941 היו שם כמעט 450,000 יהודים. גם משפחת דרז'ק הייתה בתוך חומות הגטו. מההתחלה ניסתה משפחת נסיירובסקי לעזור להם בכל דרך אפשרית – כולל אספקת מזון ותרופות.

הם הוציאו ילדה מהגטו

במאי 1941 השיגה המשפחה הפולנית מסמכים מזויפים עבור משפחת דרז'ק, אשר אישרו כי אינם יהודים. עם זאת, הם גם נאלצו להעביר אותם למה שנקרא "הצד הארי". בני הזוג נסיירובסקי ארגנו תחילה פעולה להוצאת בתם של היהודים, שולמית, שרק נולדה. הם הזמינו ציוד משרדי מחברה שנמצאת בגטו והילדה מוקמה בין הסחורה. לאחר מכן היא נלקחה לפרושקוב למשפחה של חברים.

הם עזבו את הגטו במעילים מהזוג נסיירובסקי

בני הזוג נסיירובסקי גם הצליחו להוציא את שמואל ואשתו מטלה. כשהגיע הזמן למפגש ביניהם בחצרות לשנו, קיבלו היהודים את אסימוני המלתחה למעילים של בני הזוג נסיירובסקי. הזוג דרז'ק התלבש והם ויצאו לכיוון רחוב אוגרודובה מחוץ לגטו. לאחר מכן הם נסעו לווילה ביוזפוב ליד אוטבוצק, אותה שכרו עבורם בני הזוג נסיירובסקי. תחת שמות בדויים, התגוררו שם היהודים ועבדו בטיפול בבית.

הם שמרו על קשר לאחר המלחמה

כולם שרדו את המלחמה, למרות שזה לא היה נראה כך. משפחת נסיירובסקי נסחטה בגלל שהסתירה ילדה יהודיה. הם גם השתתפו במרד ורשה בשנת 1944. ינינה נשלחה לעבודות כפייה בגרמניה וליאון למחנה הגרמני באושוויץ.

בני הזוג דרז'ק עזבו את פולין ב-1946, תחילה לבלגיה ולאחר מכן, ב-1952, לקנדה. המשפחות שמרו על קשר. בזכות עדותם של הזוג דרז'ק, זכו ליאון, ינינה וזדז'יסלב נסיירובסקי ביד ושם לקבל את המדליה "חסידי אומות העולם" ב-22 באוגוסט 1993.