'עיר של חורבות – עיר של תקווה. גדנסק נהרסה – גדנסק נולדה מחדש' היא כותרת התערוכה של המכון לזיכרון לאומי (IPN), שנפתחה ביום רביעי בגדנסק. הוצגו תמונות של העיר ההרוסה לאחר המלחמה ותמונות תלת מימד של מבנים שנבנו מחדש.

התערוכה הוזמנה על ידי ה-IPN של גדנסק. היא נפתחה ב-27 במרץ – תאריך לא מקרי, שכן הוא יום השנה ה-79 לכיבוש גדנסק על ידי הצבא האדום. העיר התגוננה, כאשר כוחות גרמנים הקימו כאן "מבצר" בהוראת היטלר. חלק מהמבנים נהרסו במהלך הקרבות הקשים, השאר נשרפו על ידי הכובשים לאחר שכבשו את העיר.

עבור הסובייטים זו הייתה דנציג הגרמנית, שעליה היה צריך לנקום על כל עוולות המלחמה. למי היה אכפת בנסיבות כאלה שהעיר גדלה כחלק מפולין במשך 350 שנה? במרץ/אפריל 1945, הרובעים היקרים ביותר של דנציג הישנה הפכו לאפר: העיר העתיקה, אוסיק, זמצ'יסקו, העיר המרכזית, האי גרנארי, הגנים הארוכים.

השטח ההרוס היה גדול יותר מעיי החורבות בוורשה. נדרש גם מאמץ נוסף כדי לבנות מחדש. הרס המרכז ההיסטורי של גדנסק נאמד בכמעט 90%.

שני רעיונות התנגשו: בניית עיר חדשה לגמרי, בסגנון סובייטי, ובנייה מחדש בצורה ההיסטורית המקורית. בסופו של דבר, ב-1947, בחרו השלטונות הקומוניסטיים בתרחיש השני כדי להדגיש את הפולניות עתיקת היומין של גדנסק. ברוב החלקים נשמרה רשת הרחובות הישנה. הבתים העירוניים לא נבנו מחדש אלא במקומם הוקמו וריאציות מהמאה ה-20 על הארכיטקטורה הישנה.

המונומנטים המרכזיים של העיר שוחזרו בצורה נאמנה ככל האפשר והם הפכו לנושא התערוכה.

המבקרים יכולים לראות את בית העירייה הראשי, חצר ארטוס, הנשקייה הגדולה, השער הירוק, הטחנה הגדולה ובזיליקת מריה הקדושה בתלת מימד.

אדריאן אנדז'יבסקי