אנה פוסטוויטובנה הייתה בתם של בת אצולה פולניה וגנרל רוסי. ב-1861 ארגנה הפגנה אנטי-רוסית בלובלין, וכעבור שנתיים השתתפה בלחימה במרד ינואר. לאחר נפילתו, היגרה לצרפת, שם כאחות היא סייעה לחיילים פצועים במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה של 1870-1871.

אנה הנריקה פוסטוויטובנה נולדה ב-26 ביולי 1838 בוויירז'כוביסקה (10 ק"מ מזרחית ללובלין) בשטח פולני תחת החלוקה הרוסית. אביה טרופים פוסטוויטוב היה קצין בצבא הרוסי ואמה מריאנה, לבית קוסקובסקה, הייתה בת אצולה פולניה. אנה גדלה בבית סבתה בפטריוטיות פולנית. היא התחנכה בבית הספר של מסדר הביקור של מריה הקדושה בלובלין, ואחר כך במכון לחינוך נשים בפולאבי. באוגוסט 1861 הפכה למארגנת הראשית של הפגנה פטריוטית אנטי-רוסית בלובלין. על זו היא נידונה למאסר במנזר אורתודוקסי עם משטר מחמיר. למזלה, היא הצליחה להימלט משטח רוסיה ודרך אוסטריה הגיעה לשטח רומניה של היום.

כששמעה על פרוץ מרד ינואר ב-1863, היא עשתה את דרכה לפולין והצטרפה לכוחות המרד, תחת השם הבדוי 'מיקל סמוק'. היא מונתה לשלישה של אחד המפקדים, דיוניסיוס צ'חובסקי, ולאחר מכן לגנרל מריאן לנגייביץ'. היא השתתפה באופן אישי בקרבות רבים נגד הרוסים, ובמיוחד הראתה את אומץ ליבה בקרב מלוגושצ'ה ב-24 בפברואר 1863.

במרץ 1863, יחד עם הגנרל לנגייביץ', היא הגיעה לקרקוב ונעצרה על ידי השלטונות האוסטריים. לאחר שחרורה התיישבה בפראג, לימים בשוויץ ולבסוף בפריז. ב-1870 היא השתתפה כאחות במלחמת גרמניה-פרוסיה, וכן חבשה את הפצועים במהלך הלחימה בפריז ב-1871. בצרפת ב-1873 היא נישאה לרופא הפולני סטניסלב הנריק לוונהרד, גם הוא מורד ממרד ינואר, אותו פגשה קודם לכן ביחידה של לנגייביץ'.

אנה פוסטוויטובנה נפטרה ב-2 במאי 1881 והותירה ארבעה ילדים. היא נקברה בבית הקברות במונפרנאס בפריז.