כשערכו את מחקרם באי לוקובץ', ארכיאולוגים פולנים וקרואטים קבעו כי תושבי קרואטיה של ימינו שתו יין מצרי כבר לפני 1,500 שנה. עדות לכך היא מציאת שברי אמפורה מצריות עשויות מחימר הנילוס.

שברי הכלים שנמצאו על ידי חוקרים מאוניברסיטת הקרדינל סטפן וישינסקי בוורשה (UKSW) הם תחתיות אופייניות חומות כהות עם מבנה גלי, עשויות מחימר עם תערובת של נציץ מוזהב שנשטף מסלעי בזלת בגבעות החבש. שברי האמפורה ייבחנו בפירוט מיקרוסקופי וארכיאומטרי, שכן מדובר בתגלית ראשונה מסוגה בצפון-מזרח הים האדריאטי, המאששת עד כמה הרחיק שיט הסוחרים.

לוקובץ' הוא אי קטן וסלעי, חלק מהארכיפלג של האי התיירותי הידוע ראב, שנותר לא מיושב במשך מאות שנים. בזמן הגילויים האחרונים של הארכיאולוגים, זה היה חלק מהפרובינציה הרומית של ליבורניה.

"במהלך שקיעתה של האימפריה הרומית, חלה דעיכה איטית של מבני המדינה. האוכלוסייה עזבה את הערים בחיפוש אחר מקומות בטוחים עם איכויות הגנה יוצאות דופן, כלומר גבעות או איים", אומר פרופ' פביאן וולץ מ-UKSW.

החוקר מציין שלמרות שהפזורה הרומית חיה באי בתנאים שונים מאלה באימפריה, הם דאגו לשמור על רוח הרומניטאס, שאפשר לתרגם כרומיות.

"הכוונה היא לשמירת החוק, לחשיבות המיוחסת לתרבות שולחן מתוחכמת, לנטייה לצריכת שמן ברמה גבוהה ויין בכלי זכוכית", מוסיף פרופ' וולץ.

רוב היין הגיע מתוניסיה, כ-20% מהמזרח התיכון וחלק קטן ממצרים. "זו עדות להיקף המדהים של הסחר הביזנטי. יין שיובא ממצרים, יוון והמזרח התיכון הגיע כל כך רחוק צפונה", משכנע פרופ' וולץ. "מה שנותר להחליט הוא האם הסחורה הגיעה לשם ישירות או בעקיפין, בהפלגה מנמל לנמל.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי