חנה סקארז'אנקה הייתה שחקנית פולניה מפורסמת שהופיעה על הבמה כמעט עד סוף חייה. היא הייתה פעילה במחתרת במלחמת העולם השנייה ותמכה בתנועת הסולידריות בשנות ה-80.
חנה סקארגה (סקארז'אנקה) נולדה ב-23 בפברואר 1917 במינסק (כיום בלארוס). ב-1937 החלה ללמוד בפקולטה לחקלאות של אוניברסיטת סטפן באטורי בווילנה (אז פולין, כיום ליטא), שאולי נבעו מרצון לנהל את אחוזת הקרקע של הוריה בעתיד. עם זאת, לימודיה המקבילים בקונסרבטוריון למוזיקה והתעניינותה בפילולוגיה הפולנית הצביעו על קסמה ההולך וגובר מעולם האמנות.
כאשר, בשנת 1939 גרמניה פלשה לפולין ופרצה מלחמת העולם השנייה, חלו שינויים דרמטיים בחייה. כשעבדה כמלצרית בקזינו של חיילים בתקופת הכיבוש הגרמני, היא לא הייתה עובדת רגילה. היא אספה מידע יקר ערך עבור המודיעין הצבאי הפולני, והפכה למקור מידע רב ערך על כוחות הכיבוש עבור מדינת המחתרת הפולנית. היא הייתה פעילה בצבא הבית תחת הכינויים "ניורה" או "אקטורקה". היא השתתפה בהצלתו של החייל השקט הבלתי נראה – אאוגניוש צ'ילינסקי.
לאחר המלחמה זכתה חנה במהירות להכרה כשחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. תפקידיה בתיאטרון "אטנאום" בוורשה בין השנים 1960 ו-1975 הביאו לה הערכה רבה. היא גם הופיעה בהפקות טלוויזיה כמו "צ'טרדז'ייסטולטק", "מיש" ו"ווסלה" בבימויו של אנדז'יי וואידה. היא הופיעה גם בקברט "שפק", בהנחייתו של זנון ויקטורצ'יק, שם שרה שירים שהפכו ללהיטים כמו "פוטופלסטיקון".
חנה הייתה גם פעילה חברתית. בתקופת החוק הצבאי, בפולין שנשלטה על ידי קומוניסטים, בהשפעת האב יז'י פופילושקו, היא נעשתה מעורבת ב"סולידריות" – האופוזיציה הדמוקרטית, בארגון הצגות תיאטרון בכנסיות. מאוחר יותר היא הפכה למנהלת האמנותית של מוזיאון ארכידוכסות ורשה.
חנה סקארגה נפטרה ב-8 בנובמבר 1992 בוורשה. היא הייתה פעילה על הבמה עד 1991.