כבר בראשית המאה ה-20, בעת שהותו בגלות, גילה הנשיא לעתיד של הרפובליקה השנייה של פולין תגליות רבות בכימיה ובחשמל. הוא הפך לממציא שיטה להשגת חומצה חנקתית בקלות ובנה קבלים במתח גבוה. הפטריוטיות, הידע הרב והניסיון הארגוני של מושצ'יצקי השפיעו משמעותית על הצלחתה הכלכלית של פולין שבין המלחמות.

איגנסי מושצ'יצקי נולד ב-1 בדצמבר 1867, בן למשפחת אדונים בעלת מסורות התמרדות. לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר תיכון בוורשה, החל ללמוד בפקולטה לכימיה טכנית באוניברסיטה הטכנית של ריגה, וסיים את לימודיו בשנת 1891. הוא ברח ממעצר על ידי השלטונות הרוסיים, נמלט ללונדון והוצג בפני יוזף פילסודסקי. הוא עבד כספר, נגר וגם כמוכר קפיר, אותו חילק בעיקר למהגרים יהודים. הוא החליט לעבור לשוויץ, שם החל לעסוק בתחום חדש – כימיה פיזיקלית. ב-1912 עבר ללבוב והחל לעבוד שם באוניברסיטה הטכנית. כמדען מצטיין ומחבר של פטנטים רבים, הוא הצליח לשלב תיאוריה אקדמית עם פרקטיקה הנדסית. כסמכות מוכרת לאחר שפולין קיבלה את עצמאותה ב-1918, הוא ארגן את התעשייה הכימית הפולנית מאפס (למשל כמנהל מפעל תרכובות חנקן בחורזוב). בשנת 1926 נבחר מושצ'יצקי לנשיא הרפובליקה של פולין.

כנשיא, הוא זכה להערכה רבה על האלגנטיות והיושרה שלו בתפקיד. הוא נודע כמייסד שותף של קצב הפיתוח הכלכלי המואץ ברפובליקה השנייה, ובעיקר כיוזם שותף בבניית רובע התעשייה המרכזי, שנועד להבטיח את עצמאותה של המדינה בחימוש ולספק משרות ל-110,000 עובדים. אחד המרכיבים שלו היה מפעל כימי גדולה שנבנה מאפס ליד טרנוב, שייקרא בההמשך Mościce.

לאחר התוקפנות של רוסיה הסובייטית נגד פולין ב-17 בספטמבר 1939, עזב מושצ'יצקי לרומניה, ויתר על תפקידו כנשיא ונשאר בשווייץ, שם המשיך בעבודתו המדעית ובמחקר על שיטות חדשות לשימור מזון. הוא מת ב-2 באוקטובר 1946 בורסואה ליד ז'נבה. גופתו הובאה הביתה ב-1993 והובאה למנוחות בקריפטה הנשיאותית של קתדרלת סנט ג'ון בוורשה.