היום מלאו 79 שנה לנפילת מרד ורשה. לאחר 63 ימים של לחימה הירואית, לא שוויונית, נגד הכוחות הגרמניים הכובשים, החליטה מפקדת צבא הבית לסיים את הלחימה.

ב-1 באוגוסט 1944, בשעה 17:00, שעת "W" כביכול, שבה בהוראת הגנרל תדיאוש קומורובסקי המכונה "בור" המשיכו חיילי צבא הבית לשחרר את הבירה הפולנית מהכיבוש הגרמני ובכך הפגינו את רצונם לקבל חזרה את העצמאות. בנוסף למלחמה בגרמנים, החליטו שלטונות מדינת המחתרת הפולנית לפעול כמארחים של העיר המשוחררת נגד הצבא האדום המתקדם.

היסטוריונים מעריכים כי בין 25,000 ל-37,000 אנשים השתתפו במרד, רובם המכריע היו חיילי צבא הבית החמושים בצורה לקויה. בתחילה זכו המורדים להצלחות מרהיבות: בין היתר, הם כבשו מחסנים צבאיים גרמניים ברחוב סטבקי, כבשו את בניין הדואר הראשי, שחררו את מחנה הריכוז היהודי ברחוב ג'סיה בוולה (מה שנקרא ג'סיובקה), וכבשו את הבניין של חברת הטלפונים הפולנית Joint Stock (מה שנקרא PASTa), שעל גגו הוצב דגל לבן-אדום.

למרבה הצער, מהר מאוד עברו הגרמנים להשתקה השיטתית של המרד, במיוחד השמדת האוכלוסייה האזרחית. בהוראתו של אדולף היטלר להשמדה מוחלטת של ורשה, יחידות המשטרה והצבא הגרמניים ביצעו אונס, ביזה, השמדת רכוש ומעל לכל, הוצאות להורג פומביות. במהלך השמדת תושבי מחוז וולה לבדו (מה שנקרא טבח וולה), נרצחו לפחות 40,000 בני אדם בצורה אכזרית ביותר (אם כי היסטוריונים רבים טוענים כי ייתכן שמספר ההרוגים הגיע ל-65,000), בלי לדלג על ילדים, נשים ומאושפזים.

במהלך הלחימה על ורשה שנמשכה חודשיים, נהרגו לפחות 18,000 מורדים, 180,000 אזרחים נהרגו ויותר מ-500,000 תושבים גורשו מהעיר. לאחר סיום הקרבות, שדדו הגרמנים והרסו כליל את הבירה הפולנית.