במהלך המערכה בספטמבר 1939, היה נפוץ מאוד שמטוסי הלופטוואפה הגרמניים תקפו אובייקטים חסרי חשיבות צבאית. הוטלו פצצות על ערים וכפרים פולניים, ובעיקר היו אלה אזרחים תושבי פולין שמתו מהרסיסים או משריפות שהן הציתו. אנשי צוות אוויר גרמנים ירו גם על המוני פולנים נמלטים שנתקעו בכבישים עם הרובים שלהם. כל הפעולות הללו נועדו להטיל אימה על החברה הפולנית.
בתוכניותיהם לתקוף את פולין, הטילו הגרמנים תפקיד מרכזי על יחידות שריון ויחידות רכובות, שאמורות היו להטיל הרס בשורות הצבא הפולני בתקיפות מהירות. תפקיד מפתח הוטל על הכוח האווירי הצבאי הגרמני – הלופטוואפה, שתפקידו היה לתקוף שדות תעופה, כבישים ומסילות ברזל, מקומות ריכוז צבאיים, אך גם, כפי שהתברר עד מהרה, יעדיו כללו מקומות לחלוטין ללא תשתית צבאית.
הסכם ורסאי משנת 1919, שסיים את מלחמת העולם הראשונה, הטיל מספר הגבלות על הכוחות המזוינים של גרמניה המפסידה. אחד מהם היה איסור על תעופה צבאית. עם זאת, הגבלה זו נעקפה על ידי הגרמנים, שמיסדו שיתוף פעולה צבאי הדוק עם ברית המועצות. הודות לבית ספר לתעופה שנפתח בשנת 1925 בליפטסק, ליד וורונז', התאפשר להכשיר טייסים גרמנים עתידיים וצוותים טכניים. זה היה גם המיקום של מגרשי האימונים האוויריים שבהם פותחו עיצובי מטוסים. האיסור הופר גם בגרמניה במסווה של פיתוח תעופה אזרחית גרמנית.
המצב השתנה לחלוטין לאחר עליית אדולף היטלר לשלטון ב-1933, כאשר המדינה הגרמנית החלה להפר בגלוי את חוזה ורסאי. כבר בתחילת 1935 הוקם חיל האוויר הצבאי הגרמני, הלופטוואפה, כשמפקדו היה אחד ממקורביו של היטלר, הרמן גרינג, טייס קרב ממלחמת העולם הראשונה. מכאן ואילך עבר חיל האוויר התפתחות דינמית, הן מבחינה כמותית והן מבחינה טכנית. גדודים מוטסים חדשים הוקמו ותוכניות של מטוסים חדשים הופיעו על לוחות השרטוט של משרדי בנייה, שלאחר בדיקה נשלחו לייצור המוני. הם כללו מטוסי קרב מודרניים וגם מפציצים.
כמשתתף במלחמת האזרחים בספרד, לגיון הקונדור הגרמני היה מצויד גם בנשק חדש. בסוף אפריל 1937 ביצעו מפציצים ממערך זה פשיטה על גרניצה, שבה נהרגו כ-1,000 איש ונהרסו 60% ממבני העיירה.
פשע זה, לעומת זאת, היה הקדמה לאירועים הקרבים בפולין ב-1939, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. המבשר על החייתיות הגרמנית, שכללה מתקפות על אוכלוסיה חסרת הגנה, היו דבריו של אחד ממפקדי הלופטוואפה, הגנרל אלברט קסלרינג. הוא פנה לבוגרי בתי הספר לטיסה זמן קצר לפני התוקפנות נגד פולין: "כאשר אתם טסים מעל ערי האויב ושדותיו, עליכם להדחיק את כל הרגשות בעצמכם. עליכם לומר לעצמכם שהיצורים שאתם רואים אינם אנושיים. רק גרמנים לוחמים הם בני אדם. עבור הלופטוואפה הגרמני אין מטרות כביכול לא צבאיות וגם לא שיקולים רגשיים. יש למחוק את מדינות האויב מעל פני האדמה".
במהלך המערכה בספטמבר 1939, לגרמנים היה יתרון עצום על פני הכוחות המזוינים הפולניים, הן במספר המטוסים והן במודרניות שלהם (העיצובים הגרמניים היו דומים רק למפציצי PZL-37 'Łoś' הפולנים, שהפכו לאחרונה לחלק הציוד של יחידות פולניות). שניים מתוך ארבעת ציי האוויר הגרמניים (אחד פעל בצפון וארבעה בדרום) היו מעורבים במאמץ המלחמתי.
טייסים גרמנים עקבו אחר ההנחיות של קסלרינג כבר מהיום הראשון של המלחמה, דוגמה לכך הייתה הפצצת עיירת הגבול ויילון, נטולת יחידות צבאיות פולניות, שלוש פעמים ב-1 בספטמבר 1939. המתקפה הראשונה התרחשה בסביבות השעה 5:30 בבוקר ובוצעה על ידי 29 מפציצים של יונקרס Ju-87 'סטוקה' מגדוד 76. היעדים כללו בית חולים, למרות שהוא מסומן בסמל עם צלב אדום על הגג. כעבור חצי שעה, העיר הופצצה שוב על ידי 20 מטוסים, וההרס הושלם על ידי 30 Ju-87 "סטוקה" נוספים אחר הצהריים. כמה מאות אזרחים תושבי העיר מתו כתוצאה מהתקיפות האוויר, ו-75% ממבני העיר נהרסו, כולל בית הכנסת שנבנה ב-1842.
ביום הראשון של המלחמה הפכה גם ורשה בירת פולין למטרה של התקפות אוויריות של הלופטוואפה. בנוסף לשדה התעופה אוקצי, ההתקפות כללו מחוזות מגורים. כמעט בכל יום הפציצו הגרמנים את העיר. ההתקפות האוויריות האינטנסיביות ביותר התרחשו ב-7,9,10,13,16,17,20,23 וב-25 בספטמבר, כאשר מטוסים גרמניים טסו שוב ושוב מעל הבירה, תקפו בעיקר מטרות אזרחיות, ולעתים קרובות ירו על אזרחים עם נשק מהמטוס. זה קרה, למשל, ב-13 בספטמבר, כשכדורים מכלי טיס גרמניים הגיעו לנשים שחפרו תפוחי אדמה בפאתי ורשה. ביניהן הייתה אנה קוסטביץ' בת ה-14, שגופתה ואחותה הצעירה הבוכה עליה, קזיימירה, צולמו על ידי יוצר הסרט התיעודי האמריקאי ג'וליאן בריאן. ההפצצה האחרונה ב-25 בספטמבר הייתה הפצצת שטיחים טיפוסית. באותה תקופה, יותר מ-400 מטוסים ביצעו בסך הכל כמעט 1,200 טיסות קרב מעל ורשה, והטילו יותר מ-600 טונות של פצצות, וכתוצאה מכך, בין היתר, למותם של 700 חולים בשני בתי חולים בוורשה.
יעדי ההתקפות האוויריות הגרמניות היו כמעט כל הערים והעיירות הפולניות, והאוכלוסייה האזרחית שחיה שם. הדוגמה הייתה פרמפול הקטנה באזור לובלין, שהארכיטקטורה הייחודית שלה, כולל כיכר השוק הגדולה באירופה, נהרסה כמעט כליל.