דניאל נויפלד נולד בעיירה פרשקה ליד ויילון. בעיר הולדתו למד בבית ספר יהודי דתי, ולאחר מכן התחנך בבית ספר תיכון שניהל המסדר הפיאריסטי בוויילון. אדיבות מוריו והיחסים הטובים עם חבריו לכיתה שהתפתחו לידידות ממושכת השפיעו רבות על דעותיו על יחסי פולין-יהודים, כפי שנזכר שנים לאחר מכן.

בעבודתו המקצועית והחברתית הקדיש עצמו ד' נויפלד לקידום רעיון התבוללות היהודים בחברה הפולנית. הוא האמין שיש לתת ליהודים זכויות שוות כל עוד הם חולקים את הנורמות והערכים של התרבות הפולנית. יחד עם זאת, הוא רצה שהם ישמרו על הייחודיות שלהם, אבל רק בתחום הדתי.

בשנת 1838 פתח נויפלד בית ספר לבנים בפרשקה. אמנם הוא שמר על אופי דתי, אך בניגוד לחדרים המסורתיים, הוא היה אמור גם להכיר לתלמידים את מצב הידע הכללי הנוכחי. דגש מיוחד הושם על הוראת שפות זרות מודרניות. לאחר שנתיים הוא הפך למנהל בית ספר בצ'נסטוחובה, הפועל גם הוא במגמה של יהדות מתקדמת כביכול. הוא עמד בראש המוסד הזה במשך 20 שנה.

לאור ההזדמנויות שיצרה מה שמכונה "ההפשרה שלאחר סבסטופול" בחלוקה הרוסית לפעילות חברתית, כולל עיתונאות, נויפלד עבר לוורשה, שם ייסד את כתב העת "השחר" ב-1861. זה היה כתב עת לקידום תוכנית של התבוללות יהודית מתקדמת, כמו גם רעיונות של מה שנקרא הנאורות היהודית, או תנועת ההשכלה. כתב העת נסגר ב-1863 על ידי השלטונות הרוסיים, שנרתעו משילוב פולין-יהודים, וד' נויפלד נידון לגלות בחליאבינסק שבהרי אורל, משם חזר לאחר שנתיים.

ד' נויפלד היה מחבר שותף באנציקלופדיה של שמואל אורגלברנד, וגם תרגם טקסטים דתיים יהודיים וספרי תפילה לפולנית.

הוא נפטר בשנת 1874 ונקבר בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה.