לחוקרי ההיסטוריה של יחסי פולנים-יהודים בארצות פולין אין ספק שפולנים נכחו לעתים רחוקות מאוד בעיתונות היהודית ברפובליקה השנייה. הפרופילים וההישגים שלהם תוארו באופן ספורדי. המרשל פילסודסקי היה יוצא דופן. כיצד הציגו מיליונים יהודיים שונים דמות חשובה זו בתקופה שבין המלחמות?

ניתוח העיתונות של אותה תקופה לא משאיר ספק שמגוון הזרמים הפוליטיים בקרב יהודי פולין השפיע על דמותו של המרשל, כך שלא נוצר דיוקן עקבי שלו, למרות שהוא היה הפוליטיקאי הפולני שכלפיו האליטה היהודית, ללא קשר לנטייה פוליטית, גילתה את האהדה העמוקה ביותר. חוקרת ביחסי פולנים-יהודים הנזכרים לעיל, פרופ' אנה לנדאו-צ'ייקה הגיעה למסקנה שיש שלוש תמונות כלליות של פילסודסקי. מנהיג פולין הופיע בדפי כתבי עת יהודיים שונים כמודל לחיקוי, כמקים של פולין העצמאית ובו בזמן כהתגלמותה של פולין. הוא גם נתפס כמגן של יהודי פולין.

המרשל הוצג כתבנית של מידות טובות ויורש עצר של כל הפולנים הגדולים. ההיסטוריון היהודי אלכסנדר הפטקה (1892-1964) כתב שהוא "גיבור-גאון, המרכז בכוחה המדהים של אישיותו את כל התכונות הרוחניות הנעלות והאצילות ביותר של אומתו". הוא גם קרא לו דמות מקסימה ומכשפת".

יהודים הדגישו במיוחד את תרומתו של פילסודסקי להשבת העצמאות בשנים 1918-1921, כאשר עיתונים יהודיים פופולריים השוו אותו לסובייסקי, וראו בו מגן של אירופה שהציל אותה מ"הפלישה הבולשביקית". האירוע השני, מלבד הפעולה הצבאית על סף עצמאותה של פולין, היה ההפיכה במאי 1926. בעקביות לאחר שנים רבות, למרות הערות רבות, סביבות יהודיות מגוונות העריכו אותו בחיוב. עם זאת, האליטה היהודית לא ראתה בהפיכה סנאציה, כלומר תחייה מוסרית, אלא מעל הכל רגע היסטורי חשוב שבו לאומנים ושמרנים הוצאו מהשלטון בכוח.

תמונות אלו לא פעלו בניתוק מהמציאות הפוליטית. עיתונאים יהודים, אשר בו זמנית המאבק לשוויון מלא ליהודים בפולין וחיסול וצמצום האנטישמיות הפכו לעדיפות ראשונה עבורם, התייחסו לדמות זו לעתים קרובות במיוחד כאשר רצו להציג את טיעוניהם להשגת מטרות אלו. זו הייתה המטרה לאזכור תדיר של דמותו של המרשל כמגן היהודים, מעין חומת אש נגד שלטון מתנגדיו של פילסודסקי.