קשה לחשוב על ספורטאי מגוון כמו ברוניסלב צ’ך. אדם שטיפס על ההרים, עשה סקי, צייר וכתב שירים. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא ביצע משימות מסוכנות ביותר עבור פולין. הוא נשלח למחנה אושוויץ כי לא רצה לשתף פעולה עם הגרמנים.

ברוניסלב צ'ך נולד ב-1908 למרגלות ההרים הפולניים, הרי הטטרה – בזקופנה. הוא אהב לטייל ועסק בספורט חורף. בקטגוריית הצעירים, בגיל 17, הוא זכה במקום הראשון בקפיצות שטח וקפיצות סקי. בקריירת הספורט שלו כבוגר, הוא היה מעורב גם במרוצי השליחים הנורדיים, בסקי במורד ההר ובמירוצי שליחים בסקי. צ’ך השתתף בתחרויות בינלאומיות. בזקופנה ב-1929, במהלך אליפות העולם בסקי, הוא זכה להצלחה הגדולה ביותר: הוא היה ה-4 במירוץ הנורדי המשולב וניצח במירוץ בירידה. הוא ייצג את פולין שלוש פעמים באולימפיאדת החורף.

ברוניסלב צ'ך היה ספורטאי פופולרי ביותר בפולין. הוא היה נהדר בסקי ונע כאילו הוא רוקד ואלס.

מטפס וגולש סקי

היו לו תחומי עניין רחבים בספורט. צ’ך גם עסק בטיפוס הרים. הוא טיפס על הקיר הצפוני של פסגת קוזי ויירץ' בהרי הטטרה הפולניים. הוא גם אתגר את עצמו בקירות טיפוס קשים ובלתי נגישים, למשל החומה הצפונית של ז'אבי קון. כמטפס הרים טוב מאוד, הוא היה מעורב גם בפעילות שירות ההצלה ההתנדבותי בטטרה. המחלצים ביצעו פעולות חילוץ הרים מסוכנות מאוד כדי לסייע לאנשים שהופתעו ממזג האוויר או שעברו תאונה בהרים.

הוא השתמש באהבתו לסקי ולהרים בצורה לא קונבנציונלית. הוא נהג לגלוש במורד פסגות פולין בגובה של מעל 2,000 מטר מעל פני הים. לפיכך, הוא יזם סקי אקסטרים, שכיום הוא פופולרי ביותר בהרי הטטרה והאלפים.

ספורטאי רנסנס

תשוקה נוספת של צ’ך הייתה הגלישה, שאותה התחיל בשנות ה-30. בנוסף, הוכיח את עצמו באתלטיקה, טניס שולחן, רכיבת אופנועים ושיט קיאקים. למרות שניתן לכנות את ברוניסלב ספורטאי מגוון, לא רק ספורט עמד במרכז תחומי העניין שלו. צ’ך ניגן היטב בכינור ובאקורדיון. הוא עסק בציור ובגילוף בעץ, וגם כתב שירים.

שליח טטרי

ברוניסלב צ’ך החליט להשתמש בכישורי הספורט המגוונים שלו עבור מטרה חשובה ביותר, אך גם מסוכנת ביותר. לאחר כיבוש פולין על ידי הרייך הגרמני השלישי וברית המועצות, הפולנים הקימו את מדינת המחתרת הפולנית – ארגון קונספירטיבי עם צבא, מינהל אזרחי ורשויות פוליטיות משלו. במקביל, הוקמה ממשלת הרפובליקה של פולין הגולה במערב (תחילה בצרפת ולאחר מכן בבריטניה). שני מבני המדינה היו צריכים לתקשר זה עם זה. תקשורת רדיו לא תמיד הייתה אפשרית, ולכן עלה צורך לשלוח הודעות באמצעות שליחים.

הדרך הטובה ביותר לתקשר הייתה על ידי חציית ההרים בדרום פולין, כולל הרי הטטרה. ברוניסלב צ’ך היה מושלם עבור משימה כזו, הוא הכיר היטב את שבילי הטטרה והוא היה מסוגל לנוע שם. הוא לקח על עצמו את המשימה הזו והפך לאחד מ"שליחי הטטרה". הוא לא רק העביר הודעות אלא גם עזר לאנשים לחצות את הגבול.

זו לא הייתה מערכת יחסים טובה

יום אחד במאי 1940, כשברוניסלב צ’ך צייר את אחד מנופי הטטרה שלו, ביקר אותו אוסטרי, ספ רוהרל – חבר לשעבר מקריירת הספורט שלו, איתו עבד יחד בבית הספר לסקי בקספרובי ויירץ' לפני מלחמת העולם השנייה. רוהרל הפך לקצין בגסטפו. הוא הכיר היטב את האזורים שמסביב להרי הטטרה, ולכן התברר שהוא עובד מוערך מאוד של המשטרה החשאית הגרמנית. הוא ביקר את צ’ך מסיבה כלשהי. הוא הציע לו הצעה, שאי אפשר לסרב לה, להוביל נבחרת צעירה של גולשים גרמנים. עבור צ’ך, תשובה חיובית להצעה פירושה בגידה בארצו ושיתוף פעולה עם הכובש הגרמני, ולכן הוא סירב.

מההרים לצריפי המחנה

הסירוב נתקל בכעס של האוסטרי ובהשלכות של הכובש הגרמני. צ’ך יכול היה לברוח להונגריה בדרכים שהכיר דרך הרי הטטרה ולהציל את חייו, אבל הוא לא עשה זאת. הספורטאי הפולני נעצר במאי 1940. הגסטפו חיפש אז ספורטאים פולנים רבים שהגרמנים ראו בהם חלק מהאליטה המסוכנת.

ביוני 1940 יצאה רכבת עם ברוניסלב צ’ך, יחד עם למעלה מ-700 אסירים פולנים, מטרנוב למחנה ההשמדה הגרמני באושוויץ. פולנים מאותו טרנספורט היו האסירים הראשונים שם. הספורטאי עבד במחנה, בין היתר בנגריה ובמוזיאון. הוא השתתף בתנועת ההתנגדות של המחנה שאורגנה על ידי ויטולד פילצקי. במהלך שהותו במקום, השתמש בדמיונו כדי לראות את נופי הטטרה, אותם צייר מהזיכרון.

החיים במחנה היו קשים ואכזריים מאוד. מצבו הבריאותי של ברוניסלב צ’ך הידרדר ב-1944. הרופאים בבית החולים במחנה, שסבלו ממחסור בציוד, לא יכלו לעזור לו. הגוף המותש של הספורטאי, האמן והגיבור סירב לתפקד. ב-5 ביוני 1944 ברוניסלב צ’ך מת.

קברו הסמלי ממוקם בבית הקברות של המצטיינים בפקסובי בז'יזק בזקופנה.