לסין יש הכי הרבה מיליארדרים בעולם ורמת אי שוויון קרובה לזו של ארה"ב. כיום, אי השוויון מוסבר בהתרחבות האדירה והבלתי מבוקרת של ההון, והתרופה לכך היא אסטרטגיית "רווחה אוניברסלית", שלעת עתה תידחה לזמנים טובים יותר.

הקפיטליזם המערבי הוא לעתים קרובות יעד לביקורת בסין, שם הוא מוצג כמערכת של עשיית רווחים על ידי קבוצות חברתיות פריבילגיות וניצול עובדים, מה שמוביל להתרחבות פער העושר בחברה.

הפתרונות האחרונים של בייג'ין מתמקדים בקידום הוגנות ויושר. עם הסיסמה "שגשוג אוניברסלי", המפלגה הקומוניסטית בסין איחדה את המרקסיזם עם התרבות הסינית המסורתית.

בפועל, "רווחה אוניברסלית" היא מגוון תקנות המכוונות ליזמים עשירים ולחברות שלהם (למשל Jack Ma) וגופים (כולל אנשים, למשל סלבריטאים) שאינם תורמים לבניית חברה סוציאליסטית. תעשיות הטכנולוגיה והפיננסים, פלטפורמות הנתונים, תעשיית הבידור והשיעורים הפרטיים הפכו למטרות מרכזיות. גם שוק מוצרי היוקרה והנדל"ן יסבול מהרעיון הזה.

עצם המחשבה על הכנסת תקנות הקשורות ל"רווחה אוניברסלית" גרם ליותר מטריליון דולר להתאדות מחברות סיניות. בסופו של דבר, בייג'ין נאלצה להבטיח למגזר הפרטי הבטחות שרגולציה עתידית תהיה שקופה וניתנת לחיזוי. הרשויות טוענות שאין כוונת האסטרטגיה לשדוד את העשירים ולתת לעניים, וההגבלות צפויות להתייחס בעיקר לאי סדירות הון.

כניסתה של "רווחה אוניברסלית" תצטרך כנראה להידחות. כרגע סין נאבקת בבעיות חמורות רבות, כולל מגיפה חוזרת או סיכון להאטה כלכלית. גורמים אלו, יחד עם מצב עולמי של חוסר ודאות ושרשרת האספקה ​​המוגבלת, יאלצו דווקא את Xi Jinping  להפסיק להציג תקנות שנויות במחלוקת. התוכניות להארכת ארנונה חדשה שיכולה לממן תוכניות רווחה, נדחו. המס נתקל בהתנגדות מצד אליטות וקובעי מדיניות שחששו שערך נכסיהם יירד משמעותית. העדיפות של בייג'ין כעת תהיה יציבות חברתית וכלכלית, אך נושא אי השוויון יחזור, ככל הנראה לאחר דחיית הקדנציה הבאה על ידי Xi Jinping.

אווה ציאשליק, פרופסורית באוניברסיטה לכלכלה בפוזנן; מומחית לשוק הפיננסים הסיני הזמנה