פרופ' פיוטר גלינסקי, סגן ראש הממשלה, שר התרבות והמורשת הלאומית, אמר במהלך פתיחת התערוכה "יוזף צ'פסקי. יצירות מאוספים פרטיים" בגלריה קורדגארדה של המרכז הלאומי לתרבות, כי אמנים בעלי ביוגרפיה מעניינת ונפלאה כמו יוזף צ'פסקי היו חשובים ביותר לתרבות הפולנית. "יוזף צ'פסקי הוא אייקון וסמכות, אבל גם איש עט ואיש מוסדות שהיה חלק מיצירת מוסד גדול וחשוב, המכון הספרותי במייסון-לאפייט בצרפת", אמר גלינסקי.

יוזף צ'פסקי היה תלמידו של פרופ' יוזף פנקייביץ' ומייסד שותף של קבוצת הציור קפיסט. הוא למד באקדמיה לאמנות יפה בוורשה ולאחר מכן בקרקוב.

צ'פסקי הציג בפעם האחרונה באופן אישי את ציוריו בפולין בקיץ 1939 במכון לתעמולת אמנות בוורשה, בתערוכה "טבע דומם בציור הפולני". לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר הוא גויס כחייל מילואים, וב-27 בספטמבר נפל בשבי הצבא הסובייטי. המסע שלו במחנות החל: סטארוביאלסק, יוכנוב (פאבלישצ'ב בור), גריזוביאץ. הוא לא מת ביער קאטין מירייה בעורף. הוא היה בין 395 האסירים ששרדו מבין למעלה מ-22,000 הכלואים במחנות הסובייטים. רישומיו ביומני המלחמה ודיוקנאות של חבריו האסירים נשמרו מאותם ימים.

כחייל בצבא אנדרס, שחיפש אסירים נעדרים, ולאחר מכן נלחם בשקר קאטין בפורום הבינלאומי, נאסר עליו לחזור לפולין לאחר המלחמה. הוא נשאר בגלות בצרפת, שותף ביצירת כתב העת הפריזאי "קולטורה".

התערוכה "יוזף צ'פסקי. יצירות מאוספים פרטיים" כוללת 36 ציורי שמן, צבעי מים, רישומים, סקיצות וגרפיקה, שנוצרו בשנים 1922–1989. הם אופייניים לסגנונו של האמן, הומוגניים וחשובים בפרספקטיבה של התפתחותו היצירתית.

אדריאן אנדז'יבסקי