יש דמויות שנתנו תרומה ענקית לתרבות הפולנית. אחד מהם הוא מדען מצטיין והמתרגם הפולני היחיד לכל יצירותיו של ויליאם שייקספיר, פרופ' ולדיסלב טרנבסקי.
ולדיסלב טרנבסקי נולד למשפחה פעילה מאוד פוליטית וחברתית בפשמישל בשנת 1885. אביו, לאונרד, היה לוחם במרד ינואר, עורך דין, שותף ליצירת חוקת מרץ ופוליטיקאי של הדמוקרטיה הלאומית. אמו וינסנטינה לבית וויגארט, הייתה בתו של ראש עיריית פשמישל ופעילה פוליטית המקושרת ליוזף פילסודסקי.
ולדיסלב טרנבסקי היה מרותק מיצירותיו של המחזאי האנגלי הגדול מכולם כבר בצעירותו. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה בפשמישל בהצטיינות, הוא המשיך את לימודיו (פילולוגיה פולנית וקלאסית) באוניברסיטה בלבוב (לביב האוקראינית של היום) ובקרקוב (לימודי אנגלית). הדוקטורט שלו "על התרגומים לפולנית של מחזותיו של שייקספיר" זכה להערכה רבה ופורסם על ידי האקדמיה ללמידה לבקשת מנחה התזה, פרופ' איגנסי צז'נובסקי. לאחר סיום לימודיו חזר לעיר הולדתו ועבד בגימנסיה כמורה לפולנית, היסטוריה, לטינית וגרמנית.
למרות תחומי האחריות הרבים שלו, הוא לא ויתר על מחקרו בתחום הספרות האנגלית. הוא פרסם הרבה. ב-1922, פורסמה התזה שלו על כריסטופר מארלו – חייו, יצירותיו ומשמעותו בספרות האנגלית. עבודה זו פתחה את הדרך לקריירה מדעית נוספת. שנתיים לאחר מכן הפך לפרופסור חבר וראש המחלקה ללימודי אנגלית באוניברסיטת יאן קז'ימייז' בלבוב. ב-1926 הוא פרסם את ספר לימוד האנגלית הראשון בפולנית.
הוא זכה להערכה רבה לא רק בפולין. במאי 1927 הוא קיבל את פניו של גילברט ק. צ'סטרטון בלבוב, ולפי בקשת הסופר המפורסם, ליווה אותו בדרכו לפשמישל.
הקריירה המדעית של פרופ' טטרקביץ' נפגעה מפעילותו בארגונים הפוליטיים והחברתיים של המחנה הלאומי. מסיבה זו, בשנת 1934 הוא הושפע מהרפורמה בהשכלה הגבוהה שביצע השר יאנוש ידז'ייביץ', שפירקה את מחלקות המדענים שהעבירו ביקורת כלפי תהליך הסנאציה והוציאה אותם, בניגוד לרצונם, לפנסיה מוקדמת. הנהלת האוניברסיטה החזירה אותו ללמד רק בשנת 1938. הוא העביר את המלחמה בלבוב, ורק ביולי 1945 עבר לפשמישל. בזמן הכיבוש הוא תירגם את יצירותיו של שייקספיר. בשנה האקדמית הראשונה שלאחר המלחמה, שהחלה בסתיו 1945, הוא הרצה באוניברסיטה היגלונית. הוא אף הוזמן ב-1946 לכנס בינלאומי של מומחי שייקספיר בסטרטפורד, עיר הולדתו של שייקספיר, אך השלטונות הקומוניסטיים סירבו לתת לו לעזוב את המדינה.
בקרקוב הוא לא ויתר על פעילותו הפוליטית למען המחנה הלאומי. הוא היה פעיל בוועדת השטחים המזרחיים שאורגן על ידי מפלגת המחתרת הלאומית. בגלל פעילות זו הוא נעצר על ידי שירות הביטחון בדצמבר 1946.
באוקטובר 1947 גזר עליו בית המשפט המחוזי הצבאי הקומוניסטי בוורשה עשר שנות מאסר בגין "ניסיון להפיל את המערכת הפוליטית הפולנית". לאחר חנינה הופחת העונש לחמש שנים, כולל אובדן הזכויות הציבוריות והכבוד. הוא ריצה את עונשו בוורונקי ובמוקוטוב בוורשה. למרות תנאי הכלא הקשים ובריאותו המידרדרת, הוא תרגם את יצירותיו של שייקספיר, ממש כמו בתקופת הכיבוש הגרמני. הוא נפטר ב-4 באפריל 1951, במרכז המעצר ברחוב רקובייצקה בוורשה.
עד כה פורסמו רק חלק מיצירותיו של המחזאי האנגלי ותורגמו על ידי טרנבסקי, השאר עדיין ממתינות להוצאה.