ב-5 בפברואר 1982, קבוצה של תושבי שווידניקה החליטה לצאת לצעדת ערב כדי להביע את אי הסכמתם לשקרים שהשלטונות הקומוניסטיים מפיצים בטלוויזיה וברדיו מכיוון שהתקשורת הייתה בשליטתה המוחלטת. הצעדה התמימה לכאורה הפכה כל כך לא נוחה עבור הקומוניסטים שהם נאלצו לדכא את האנשים שלקחו בה חלק.

קבוצה קטנה של אנשים השתתפה בצעדה הראשונה. התושבים יצאו לרחובות שווידניקה (עיר במזרח פולין) בשעה 19:30, אז שודרו 'חדשות הטלוויזיה' בטלוויזיית המשטר. מטרת הצעדה הייתה בראש ובראשונה למחות נגד תעמולת השקר שנטפה מהטלוויזיה הקומוניסטית. באותה תקופה, הוטל בפולין חוק צבאי על ידי השלטונות באמצעות החלטה של ​​מועצת המדינה על ידי המועצה הצבאית לגאולה לאומית. מטרתה הייתה למחוץ את האופוזיציה הדמוקרטית הגוברת.

בימים הבאים החלה קבוצת הצועדים לגדול והגיעה למספר של כמה אלפים. המפגינים צעדו בהפגנתיות גם מתחת לחלונות תחנת המשטרה. אנשים שלא בחרו להתנגד באופן אקטיבי למכשירי הטלוויזיה המוצגים, הציבו את המסכים שלהם כלפי הרחוב, כדי למחות גם נגד התעמולה הקומוניסטית. על מעשים אלו הייתה ענישה בצורות שונות של דיכוי, ובראשם מעצר ומאסר.

תופעת הצעדה כדרך התנגדות הייתה העובדה שהקומוניסטים לא יכלו לאסור הליכה ברחובות בשעות הערב. לכן, פנסי רחוב, אספקת מים וכדומה – כובו. כדי לבלום את "שיטת הצעדה", המשטר אף דחה את שעת המיליציה ל-19:00. עם זאת, פעולות השלטונות הקומוניסטיים נתקלו בתגובה של תושבי שווידניקה, שהחלו לעזוב את בתיהם בהפגנתיות במהלך שידור מהדורת חדשות הטלוויזיה המוקדמת של 17:00.

הפעולה הסתיימה ב-14 בפברואר, אך היא אומצה גם על ידי כמה ערים פולניות אחרות, כמו לובלין, פולאבי, ביאליסטוק וסוכצ'ב.

פעולת המחאה הייתה הנושא של יצירה "פרידה ממריה – צעדות שווידניקה", שנכתבה על ידי יאן קונדרק, ושודרה ברדיו אירופה החופשית.