קז'ימייז' ויז'ינסקי היה אחד המשוררים הפולנים הבולטים במאה ה-20, סופר פרוזה וכותב. הוא נולד למשפחתו של בנו של אוסטרי שעבר פולוניזציה, בשם וירסטליין. הוא נולד ב-27 באוגוסט 1892 בדרוהוביץ', שנתיים אחרי ברונו שולץ, סופר מפורסם נוסף שקשור לעיירה זו.

לאחר שסיים את הגימנסיה בסטריי, למד פילוסופיה, ספרות, לימודי גרמנית והיסטוריה באוניברסיטאות קרקוב, וינה ולוב. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף למערך הצבאי ההתנדבותי הפולני, הלגיון המזרחי, ולאחר פירוקו גויס לצבא האוסטרי. הוא השתתף במלחמת פולין-סובייטים כקצין תעמולה.

בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה, כמייסד שותף של קבוצת השירים סקמנדר, הוא הפך למרכז החיים הספרותיים. כרך הביכורים שלו "אביב ויין" (1919) הפך לאחד מספרי השירה החשובים ביותר של פולין שבין המלחמות. על כרך השירה שלו "זר אולימפי", הוענקה לו מדליית זהב בתחרות הספרותית של המשחקים האולימפיים 1928 באמסטרדם. לאחר מותו של יוזף פילסודסקי פרסם ויז'ינסקי יצירה חשובה שהייתה אוסף שירים – "חופש טראגי", מעין עדות רוחנית למרשל פולין, הקשורה למורשת הרומנטיקה ולמסורת העצמאות הפולנית. כאמן חיפש ויז'ינסקי את מקומו בעולם התרבות והטבע וגם בהיסטוריה.

לאחר ההתקפה הגרמנית על פולין בספטמבר 1939, עשה המשורר את דרכו לצרפת ולאחר מכן לניו יורק. מול ההשתלטות הקומוניסטית על פולין, הוא החליט להישאר בגלות. הוא פרסם שירים ומסות וכתב ביוגרפיה של שופן. הוא גם שיתף פעולה עם Radio Free Europe. שירת המהגרים של ויז'ינסקי נוצרה בהשראת אירועים בפולין העכשווית. ב-1946 הוציא לאור את הכרך "צלבים וחרבות", עדות על חוסר שביעות הרצון של המשורר מגורלה של פולין המשועבדת לטוטליטריות זרות, עם הכותרות החותכות של השירים: "למצפונו של העולם", "לכיבוש ורשה על ידי הרוסים", "לפירוק צבא הבית", "למשפט מוסקבה". המשורר שרד את מות אחיו הירונים במחנה הריכוז KL לובלין בשנת 1943. בנוסף, במהלך המלחמה איבד את אחיו למחצה, אחיינו ואחייניתו, וכן את הוריו.

המשורר-"ססמוגרף", שתיעד את גורל האומה, כפי שכינה אותו זביגנייב הרברט, איש אותיות מצטיין אחר, מת ב-13 בפברואר 1969 בלונדון.

עבודתו נאסרה בפולין שלאחר המלחמה עד לנפילת הקומוניזם.