ב-6 בדצמבר 1942, בסטארי צייפילוב וברקובקה, ז'נדרמים גרמנים ביצעו פשע איום. הם רצחו פולנים בגלל שעזרו ליהודים. הם הרגו אפילו ילדים קטנים.

בחלקים רבים של העולם, כמו גם בפולין, ה-6 בדצמבר נחגג כיום ניקולס הקדוש. ביום זה הילדים יכולים לצפות למתנות שהביאו הוריהם, וניתנו לילדים על ידי הבישוף של מיירה בעצמו.

באופן טרגי, אותו יום יפה בשנת 1942 בסטארי צייפילוב וברקובקה (כפרים במרכז פולין של היום) הפך לסיוט. לפנות בוקר הקיפו ז'נדרמים גרמנים את בתי המשפחות קובלסקי, אובוצ'ביץ' וקוסיור. בבתים היו, בנוסף למבוגרים, גם בני נוער וילדים קטנים.

מה-15 באוקטובר 1941 חוק דרקוני היה בתוקף בשטחי פולין הכבושים על ידי הגרמנים: מתן עונש מוות על עזרה ליהודים. הגרמנים לא נקטו צעדים חוקיים דרסטיים כאלה בשום מקום אחר.

נאצים גרמנים מצאו שני יהודים בחוות קוסיור ורצחו אותם. לאחר מכן הם המשיכו לאלה שעזרו להם. הם הובילו את משפחת קוסיור לתוך האסם וירו בבני הזוג, כמו גם בששת ילדיהם בני 6 עד 18. אחר כך הציתו את האסם. אחד מבני הזוג קוסיור ברח החוצה אך הז'נדרמים הגרמנים ירו בו והשליכו את גופתו לאסם הבוער.

לאחר הריגת הקוסיורים, הגיעו הכובשים לשתי משפחות נוספות. כמו כן, נרצחו משפחת קובלסקי על חמשת ילדיהם, בני שנה עד 16, ומשפחת אובוצ'ביץ' על ארבעת ילדיהם, בני 7 חודשים עד 6 שנים. הגרמנים גם הציתו את המבנים באש והותירו את הילדים הפצועים מחוסרי הכרה כדי להאריך את ייסוריהם באמצע האש הלוהטת.

באותו יום, ברקובקה הסמוכה, ביצעו הגרמנים פשע נוסף. בהגיעם לכפר זה, הם פשטו על בתיהם של הקוסיורים, הקשורים לקוסיורים מסטארי צייפילוב, ומשפחת סקוצ'ילאס. בחיפושם הם מצאו עדויות להסתרת יהודים. הם רצחו שלושה מבוגרים וגם שישה ילדים, בני שנתיים עד 12.

הגרמנים הורו לתושבי הכפר לחפור בורות ליד הבתים הריקים ולקבור שם את קורבנות הפשע. לאחר מלחמת העולם השנייה, הוצאו שרידי הנרצחים מהקבר ונקברו בבית הקברות בקבר האחים לקורבנות הגרמנים בסטארי צייפילוב.

הפשע האכזרי נועד להפחיד את האוכלוסייה המקומית. מבצעי המעשים הנוראים הללו לא הובאו לדין לאחר תום מלחמת העולם השנייה. הסרט "הסיפור של קובלסקי" (Historia Kowalskich) נוצר על הפולנים שנרצחו בסטארי צייפילוב על סיועם ליהודים.