ולדיסלב גרבסקי היה איש אשכולות: פוליטיקאי  בדמוקרטיה לאומית, כלכלן, היסטוריון, וכן שר האוצר וראש הממשלה בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה. הוא ידוע בעיקר בזכות רפורמת המטבע המוצלחת שלו ב-1924.

לאומני לאיכרים

בולט בנחישותו יוצאת הדופן לשפר את גורל האיכרים הפולנים, ולדיסלב גרבסקי (נולד ב-1874) החל את פעילותו הפוליטית בתקופה הסוערת של תחילת המאה ה-20. המחויבות שלו לנושאים חברתיים משכה במהירות את תשומת הלב של השלטונות הצאריים, וכתוצאה מכך נאסר לתקופה קצרה בשנת 1905. ללא חשש מהדיכוי, גרבסקי נכנס לפוליטיקה, והפך לחבר נבחר בפרלמנט הרוסי, הדומה, שם ניסה ליישם רפורמות לטובת האיכרים.

פעילותו הפוליטית הייתה קשורה קשר הדוק למעורבותו בפיתוח החקלאות והקואופרטיבים, שבאה לידי ביטוי בעבודתו בחברה החקלאית המרכזית. כסגן נשיא אותו ארגון, גרבסקי ייצג את האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של ממלכת פולין, תוך שאיפה לחזק את מעמדו של האזור הכפרי הפולני ותושביו.

המלחמה הגדולה

פרוץ מלחמת העולם הראשונה הייתה תקופה של פעילות פוליטית וחברתית אינטנסיבית עבור גרבסקי. הוא היה מעורב בפעילות הוועד הלאומי הפולני וביוזמות רבות שנועדו לתמוך בפולנים בחלוקה הרוסית.

פעילותו של גרבסקי בתקופת המלחמה והתקופה המהפכנית ברוסיה כוונה לעתידה של פולין. כיו"ר ועדת האזרחים המרכזית של הממלכה הפולנית ברוסיה, הוא התמקד באיסוף ידע וחומרים שישמשו לבנייה מחדש של פולין עצמאית.

ראש הממשלה ושר בפולין העצמאית

ב-11 בנובמבר 1918 קיבלה פולין את עצמאותה לאחר 123 שנות שבי, שנגרמו על ידי פרוסיה, רוסיה ואוסטריה במאה ה-18. ולדיסלב גרבסקי, שנכנס לתפקיד שר האוצר בממשלתו של ליאופולד סקולסקי בדצמבר 1919, התמודד עם האתגר להביא לשליטה על האינפלציה הדוהרת. האסטרטגיה שלו הייתה לעשות סדר בתקציב המדינה על ידי הכנסת חלוקת הכנסות והוצאות לרגילות וחריגות, כאשר עקרון ההוצאה הרגילה מכוסה בהכנסה הרגילה. הוא גם חתר להלוואה זרה כדי לתמוך בכספי המדינה. עם זאת, תוכניותיו שובשו בעקבות הסלמה של הסכסוך בחזית בשנת 1920. ראוי להזכיר שפולין נאבקה בתוקפנות של רוסיה הבולשביקית מאז 1919. בראשות ולדימיר לנין התכוונה מדינה זו להשתלט על כל אירופה ולהנהיג בה קומוניזם.

בעקבות נפילת ממשלת סקולסקי ומשבר ממשלתי, הפך גרבסקי לראש ממשלה ב-23 ביוני 1920. ממשלתו, למרות שהורכבה ממומחים שאינם קשורים לפוליטיקה המפלגתית, ניסתה לבצע רפורמות חקלאיות ולהקים בנק מנפיק, שהיה מכריע עבור ייצוב המטבע הפולני. מול האיום מצד הבולשביקים הקים גרבסקי את המועצה להגנת המדינה כדי לתאם את הגנת המדינה.

רפורמה במטבע

רפורמת המטבע, שבוצעה בתקופת ממשלתו השנייה של גרבסקי, הייתה אבן דרך בפעילותו. מול ההיפר-אינפלציה והפיחות במארק הפולני, החליט גרבסקי להנהיג מטבע חדש, הזלוטי הפולני, במטרה לייצב את הכספים של פולין. הרפורמה, שהחלה ב-1924, התבססה על כמה הנחות מפתח:

– ייצוב שער החליפין של המטבע באמצעות התערבויות בוורסאי, שאפשרו הגברת האמון במטבע והגדלת משאבי המט"ח של המדינה;

– הכנסת הזלוטי: ב-28 באפריל 1924 החל בנק פולין, הפועל לפי תקנות חדשות, להנפיק את הזלוטי במקום המארק הפולני. המטבע החדש התבסס על יסודות כלכליים תקינים ונועד להחזיר את יציבות המחירים ולהקל על הסחר;

-רפורמה במיסוי ובתקציב באמצעות ייעול המסים לפי קנה המידה של זלוטי, שנועדה להגדיל את הכנסות המדינה ולהקטין את הגירעון התקציבי;

-הפחתה בהוצאות המדינה, לרבות עלויות אחזקת הצבא ומינהל המדינה.

רפורמת המטבע של גרבסקי, למרות קשיים ראשוניים וביקורת, הוכיחה את עצמה כהצלחה, ותרמה לייצוב הכלכלי של פולין ולשיקום האמון במטבע הפולני. זו הייתה אחת ההחלטות החשובות ביותר בתולדות המדיניות הכלכלית הפולנית בתקופה שבין המלחמות, שהניחה את היסודות להמשך הפיתוח הכלכלי של המדינה.

יציאה מהפוליטיקה

בעקבות סכסוך עם נגיד בנק פולסקי, התפטר גרבסקי מתפקידו. ב-1926 רצה הנשיא סטניסלב וויצ'יצ'ובסקי למנותו לראש הממשלה, אך יוזף פילסודסקי, שהיה בעל כוח אמיתי בפולין לאחר ההפיכה במאי, התנגד לכך.

לאחר שעזב את הזירה הפוליטית, ולדיסלב גרבסקי לא נעלם מהחיים הציבוריים, והמשיך בפעילותו האינטלקטואלית והאקדמית.

הוא מת ב-1 במרץ 1938 בוורשה, והותיר אחריו מורשת אינטלקטואלית ומדעית עשירה. בהשתתפות הקרדינל אלכסנדר קאקובסקי, הלווייתו הביאה יחד מספר רב של אנשים שביקשו לחלוק כבוד לזכרו.