בתקופת בין המלחמות, נשים רבות ביצעו עבודה נרחבת כדי להילחם למען זכויות נשים. למרות שהאמנסיפציה, תנועות הנשים והפמיניזם פרחו, הנשים הפולניות שמו את עצמאותה של מדינתן בראש סדר העדיפויות. חלק מהן עשו קריירה משגשגת במדינה החופשית ויכלו להתפאר בהישגים גדולים. אחת מהן היה סטניסלבה פליאולוג, שהוכיחה בכל יום שארגון עצמי של נשים הביא יתרונות רבים לרפובליקה השנייה. דמות יוצאת דופן זו חווה היום רנסנס, ופונה לדור הצעיר עם גישתה.

סטניסלבה נולדה בשנת 1892 ברומנו – כיום כפר באוקראינה, באזור לבוב. היא בילתה את נעוריה בלבוב, ולמדה בפנימיית הבנות המקומית המנוהלת על ידי נזירות הקודש. לאחר מכן למדה באקדמיה לכלכלה של לבוב. לימודיה הופרעו על ידי מלחמת העולם הראשונה, במהלכה הצטרפה לארגון הצבאי הפולני.

משנת 1918, כאשר פולין קיבלה מחדש את ריבונותה, חייה היו קשורים בגופים ששמרו על הסדר ונלחמו בבולשביקים. כאחות ואחר כך שליחה, היא שירתה במשמר האזרחי, אחר כך במיליציה האזרחית ובלגיון התנדבותי לנשים OLK. חריצותה זכתה לתגמול על ידי הממונות עליה – סטניסלבה הפכה לעוזרת של אלכסנדרה זגורסקה, מפקדת ה-OLK, שהפך מאוחר יותר ללגיון הנשים ההתנדבותי במדור הגיוס של החטיבה ה-1 של המטה של ​​המשרד לעניינים צבאיים בוורשה.

נקודת המפנה עבור פליאולוג הייתה החלטתה להצטרף למשטרה הלאומית בשנת 1925. מאותה שנה היא הייתה אחראית על משטרת הנשים. ב-1939 הועלתה לדרגת נציב. בשירות המשטרה היא זכתה להצלחה לא מבוטלת במאבק בזנות ובנוודות בקרב ילדים וקטינים. היא זכתה להכרה בינלאומית כשהצליחה לתפוס מנהיגי רשת אירופאית לסחר למטרות מין.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה שירתה פליאולוג ב-Polnische Polizei במקביל להיותה חיילת ב-ZWZ-AK. ב-1944 היא השתתפה במרד ורשה.

לאחר המלחמה היא עזבה לאנגליה, שם הפכה לשרה בממשלת הגלות הראשונה של אנטוני פאיאק. בשנת 1957 יצא לאור ספרה, שמעולם לא תורגם לפולנית, שכותרתו "השוטרת בפולין 1925-1939".

היא מעולם לא חזרה לפולין ונפטרה באנגליה ב-1968.