מרסין אוסייפה, סגן שר ההגנה הלאומית, מדגיש שאם המערב יעשה ויתורים נוספים לקרמלין, למשל הכרה בקרים כחלק מרוסיה או הכרה בעצמאותן של כמה רפובליקות בדלניות, המערב ייקח שוב צעד אחורה, ורוסיה צעד קדימה. כולם רוצים שלום, אבל זה לא יהיה דומה להצלחתו של צ'מברליין ב-1938, כאשר מסירת צ'כוסלובקיה לגרמניה לא הביאה שלום, אלא רק הגבירה את התיאבון ודחתה את המלחמה.

סגן שר ההגנה הלאומית הצביע על כך שבמשך שנים "לחלק מהאנשים במערב יש גישה תמימה ומסוכנת ביותר שהאמת נמצאת באמצע ויש צורך בפשרה. האמת רק לעתים רחוקות נמצאת באמצע".

הוא נזכר שהרוסים נהגו לבנות בעקביות נרטיב על האיום מהמערב. בינתיים, רוסיה התקדמה מאז 2008.

אוסייפה מנה את אוסטיה, אבחזיה, קרים ודונבס כדוגמאות הבולטות ביותר שבהן רוסיה השתמשה בכוחות חמושים. חוץ מזה, הם משתמשים בשירותים מיוחדים ושכירי חרב בכל רחבי העולם: בסאהל, טרנסניסטריה, מולדובה, התקפות בלונדון, ברלין, צ'כיה, בולגריה, שלא לדבר על מתקפות סייבר רבות.

לדברי סגן שר ההגנה הלאומית, לא ניתן לשלול שכוחות רוסים לא יסוגו עוד מבלארוס. הם יישארו הרבה יותר קרובים לפולין, מה שישנה את מצבה הגיאופוליטי. אולי זה אחד התרחישים הרוסיים שמניחים התקרבות חיילים רוסיים למערב, לפולין וקרוב יותר לאוקראינה. לפיכך, הרוסים יהיו מוכנים בצורה הרבה יותר טובה להתקפה אפשרית מאשר עכשיו. "אנחנו מתמקדים בפברואר 2022, אבל ייתכן שרוסיה תתאמן רק על תרחישים מסוימים, כולל לוגיסטיקה, ובעוד שנה או שנתיים זה יעבוד שוב, אבל הרבה יותר מהר", מוסיף סגן השר אוסייפה.

אדריאן אנדז'יבסקי