בין ההמצאות הידועות לשמצה ששימשו את הרייך השלישי הייתה מכונת ההצפנה אניגמה. עדיין אנשים רבים אינם יודעים שהפולנים הם שהשפיעו באופן משמעותי על פיצוח הצפנים שלה.

מקורות האניגמה הם ב-1918, אז החלה החברה הגרמנית Scherbius & Ritter לייצר את מכונת ההצפנה. המכשיר שופר משמעותית בשנת 1928, בהתבסס על פטנט של הממציא ההולנדי הוגון קוך. בתחילה, האניגמה שימשה לסודיות של התכתבות מסחרית, והשיגה הצלחה ניכרת בשוק. בהדרגה, מדינות רבות החלו להשתמש בה בדיפלומטיה ובכוחות המזוינים. בגרמניה היא שימשה את ה-Kriegsmarine משנת 1926 ובשנת 1928 היא הוכנסה לציוד של הוורמאכט. ואז, לאחר שאדולף היטלר תפס את השלטון, היא נשלחה ללופטוואפה וגם ליחידות המשטרה. לאחר מכן, אניגמה שירתה את הצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה, ופיצוח הצופן שלה הפכה לאחת המטרות העיקריות של בעלות הברית.

עם זאת, לפני ש-10,000 מומחים בריטים במתקן בלצ'לי פארק החלו לעבוד על אניגמה, הפולנים התעניינו בה. כבר בסוף שנות ה-20 החליטה לשכת הצפנים של הדיוויזה השנייה של המטה הכללי לנקוט בצעדים רציניים לפענוח המכונה הגרמנית. לאחר שהכירו במורכבות הקוד, שלא האנגלים ולא הצרפתים הצליחו עד כה, יושמה גישה מתמטית, אוונגרד לאותה תקופה, במקום הניתוח הלשוני ששלט בעבר בעולם הקריפטולוגים.

בין תלמידי המתמטיקה שהתקבלו לקורס ההצפנה הסודי היו שלושה 'קוטלי אניגמה' לעתיד: מריאן רייבסקי, הנריק זיגלסקי ויז'י רוז'יצקי. עד שנת 1932, הצליח צוות הקריפטולוגים, בראשות רייבסקי, לפצח את הקוד של הגרסה האזרחית של המכשיר. עם זאת, לדגם האניגמה ששימש את הצבא הגרמני היה מתג כבל ועוד מספר שיפורים שסיבכו את העניין. עבודתם של הקריפטולוגים הייתה מרוץ מתמיד עם הצפנים הגרמניים, שיצרו כל הזמן גרסאות מושלמות יותר של המכונה. בסופו של דבר, הצליחו הפולנים לשלב מספר פתרונות, והביאו למה שנקרא פצצות רייבסקי וגיליונות זיגלסקי, שאפשרו לקרוא את רוב ההודעות המוצפנות. בקיץ 1939, כאשר איום הפלישה הגרמני נשקף לפולין, הועברו הנתונים למודיעין הצרפתי והאנגלי, מה שבעתיד השפיע על תוצאות מלחמת העולם השנייה.