9 בפברואר 1943, נחשב לתחילתו של רצח העם שביצעו לאומנים אוקראינים בפולנים. זה היה באותו יום שבו הכפר הפולני פרוסלה, הידוע גם כקולוניה פרוסלה ה-1, חדל להתקיים.

כתוצאה מהפלישה הגרמנית והסובייטית לפולין ב-1939 ,חולקה פולין בין התוקפות. ב-1941, לאחר שהרייך השלישי תקף את ברית המועצות, כל האזורים שהיו שייכים לפולין לפני 1939 היו תחת כיבוש גרמני. לאומנים אוקראינים הסתמכו על עזרת הגרמנים בהקמת מדינתם ורבים מהם עבדו במשטרת העזר האוקראינית (Ukrainische Hilfspolizei). חבריה השתתפו בפשעים הגרמנים נגד האוכלוסייה היהודית ורצחו כ-450,000 יהודים בדרום-מזרח פולין הכבושה על ידי הרייך השלישי בשנים 1941-1943.

בסוף 1942 שלוחה של ארגון הלאומנים האוקראינים בראשות סטפן בנדרה (OUN-B) הקימה את צבא המורדים האוקראיני (UPA). לשורות הארגון הזה הצטרפו לעתים קרובות עריקים מהמשטרה האוקראינית.

בלילה שבין 8-9 בפברואר 1943, חוליית UPA בפיקודו של גרגורי פרגיניאק נכנסה לכפר קולוניה פרוסלה ה-1 בוולהיניה, בטענה שהם קבוצה של פרטיזנים סובייטים. נאסר על תושבי הכפר לעזוב את האזור והם נצטוו לספק מקום לינה לחברי החולייה. אחר הצהריים הודיעו לפולנים שהם ייקשרו לפני העזיבה. זה היה אמור להגן עליהם מפני הנקמה הגרמנית על העזרה לפרטיזנים אבל זה גרם לטבח של האוכלוסייה חסרת ההגנה והתמימה. הרוב המכריע של התושבים נרצח עם גרזנים וסכינים. לא דילגו על אף אחד, לא נשים ולא תינוקות צעירים. לפי מקורות שונים, בין 149 ל-173 בני אדם נרצחו תוך שעות ספורות. רק כ-10 מתושבי פרוסלה שרדו את הטבח כולל המשפחה היהודית בת שש הנפשות של דוד בלצר, שהסתתרה במבנים השייכים לקלמנס הורושקייביץ'. גם בעל הבית הזה וקרובי משפחתו נרצחו באכזריות.