בדצמבר 2001 יצאו האמריקנים עם משימתם (ISAF) לאפגניסטן. הסינים, לעומת זאת, בהסכמת ארה"ב והמערב, התקבלו לארגון הסחר העולמי (WTO). בעשור הראשון של המאה הזו התברר שאמריקה נקלעה ל"עודף אימפריאלי", כפי שקרא לזה פול קנדי, היסטוריון באוניברסיטת ייל. היא הוציאה יותר מדי בבית על צריכה משתוללת וגם עסקה ב"מלחמה בטרור" היקרה.

הסינים, לעומת זאת, גדלו בצעדי ענק, ב-10% בשנה ויותר. שנהיה ברור שהממלכה האמצעית צומחת להיות הכלכלה השנייה בעולם, ארצות הברית סוף סוף "התעוררה", וממשל אובמה לאחר 2010 הגה את הרעיון של ציר, כלומר לשים יותר לב ואף להתמקד בסין והאזור.

בחיפוש אחר המסגרת הנכונה לשיתוף פעולה, האמריקאים המציאו והתחברו ליוזמה ניו זילנדית שנקראת השותפות הטרנס-פסיפית (TPP). עד להצטרפות ארה"ב, ההסכם כלל שיתוף פעולה של ארבע מדינות בלבד – ניו זילנד, ברוניי, צ'ילה וסינגפור. אך כשהאמריקאים הצטרפו, מספר השותפות גדל מיד ל-12, כולל אוסטרליה, יפן, קנדה, מקסיקו ואחרות.

המצב, שהוליד שני הסכמי סחר רב צדדיים גדולים באזור אסיה-האוקיינוס השקט, האחד בשליטת יפן והשני בשליטת סין, גרם לכך שכאשר ממשל ג'ו ביידן עלה לשלטון בארה"ב, הוא נאלץ להתמודד עמם.

הנשיא ביידן, בבירה היפנית, נכח בפסגה השנייה של הברית הביטחונית והצבאית החדשה שהוקמה, בשם QUAD, המורכבת מארה"ב, יפן, אוסטרליה והודו. הוא גם השתתף בטקס החתימה על הסכם מסגרת כלכלי חדש בשם המסגרת הכלכלת האינדו-פסיפית – IPEF.

לפיכך, הנוסחה האינדו-פסיפית קיבלה תוכן קונקרטי. בנוסף להקמת שתי בריתות צבאיות ב-2021, מעבר ל-QUAD, השותפות יצרו את AUKUS, הכוללת שיתוף פעולה בין ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה.

זה הודגם בבירור כאשר אירופה כוסתה, פשוטו כמשמעו, על ידי המלחמה באוקראינה, שהאזור העיקרי של יריבות המעצמות החדשה הזו הוא אזור אסיה-האוקיינוס השקט. ובגלל זה כדאי, גם לפולין, לנטר אותו יותר מבעבר.

בוגדן גורלצ'יק, פרופסור באוניברסיטת ורשה, מדען מדינה, דיפלומט ומומחה לאסיה. הזמנה