בפולין הכבושה במאה התשע עשרה, אנשים רבים צברו הון רב בזכות שיתוף הפעולה עם המעצמות הכובשות. ליאון נבכוביץ', היזם, בזמנו האיש העשיר ביותר בממלכת פולין, היה אחד מהם.

בשנת 1778 נולד לייב בן נח בעיירה שקלוב ליד מוהילב. ב-1806 המיר את דתו מיהדות לפרוטסטנטיות, וארבע שנים מאוחר יותר – בתור לב ניקולאביץ' נבכוביץ' – קיבל תואר אצילות וכבוד של יועץ קולגיאלי. התפתחות נוספת של הקריירה שלו נתמכה על ידי המגן החשוב שלו בסנט פטרבורג – ניקולאי נובוסילצוב, שהגיע לוורשה לאחר נפילת נפוליאון בונפרטה. באותה תקופה עסק נבכוביץ' באספקת מזון ומספוא לצבא הרוסי. כבר ב-1816 חתם על הסכם החכירה של כל מינהל מונופול הטבק בממלכת פולין ל-6 שנים. הוא התחייב להקים 4 מפעלים ולשלם שכר דירה שנתי של 800,000 זלוטי ב-3 השנים הראשונות ומיליון זלוטי בשנים הבאות.

נבכוביץ' הופקד על השכרת מס המשקאות והמשחטות, והפך במהרה לאדון שוק המשקאות האלכוהוליים; הוא הכתיב את תנאי המכירה והמחירים של המשקאות, ולבסוף החל לייצר משקאות חריפים בעצמו. כתוצאה מכך, מגדלי טבק רבים בקנה מידה קטן, סוחרים ובעלי פונדקים פשטו רגל. כלחימה נגד בעל המונופולין, ההברחות של טבק ואלכוהול גדלו באופן משמעותי. נבכוביץ' צבר רווחים עצומים, גם מיהודים, כגובה מס כשרות זמני. נטען כי בעל המונופול מציף את השוק בטבק הגרוע ביותר. ההון הגדל במהירות, השליטה על חלקים חשובים בכלכלה הלאומית בידי אדם אחד, והאשמות רבות על התעללות חשפו את פעילותו של נבכוביץ' לביקורת דעת קהל רחבה ותרמו לחילול הנפש של איש הבירוקרטיה הנאמן של הכובש.

עם מוניטין של נצלן ומשרתם של הרוסים, הוא עזב לסנט פטרסבורג ב-1830, והציל את עצמו מכעסם של אנשי ורשה, ששדדו את מקום מגוריו תחת ההתקוממות נגד הכוח הכובש, וממשלת המרד הזמנית ביטלה במהירות את המונופולים. נבכוביץ' נפטר ב-1 באוגוסט 1831, והותיר אחריו נכס המוערך ב-3.5 מיליון זלוטי לפחות.