ההיסטוריה של המחקר האסטרונומי ומגוון רחב של נושאים הקשורים למכשירים אסטרונומיים הם המוקדים העיקריים של תערוכה חדשה במוזיאון הטכנולוגי בוורשה. התערוכה "כל הטלסקופים של העולם – היסטוריה של חקר החלל, תרומה פולנית לחקר החלל ולכיבושו" נוצרה בתמיכה כספית ממשרד המדע וההשכלה הגבוהה.

סיפור התערוכה מתחיל בהצגת הטלסקופ של גלילאו גליליי, שהיה המכשיר האופטי הראשון במחקר האסטרונומי, ומסתיים בהתקנים נייחים עכשוויים בעלי אופטיקה ענקית ומכשירים טלסקופיים הנפרסים כעת בחלל.

התערוכה מציגה את תרומתם של פולנים להיסטוריה של חקר החלל, החל מסיפורו של ניקולאוס קופרניקוס – אחת הדמויות החשובות במדע העולמי. עבודתו De revolutionibus orbium coelestium היא אחת היצירות המדעיות החשובות בהיסטוריה של האנושות.

כשמדברים על תרומתם של פולנים לחקר ולכיבוש היקום, אסור לוותר על יאן הבליוס, יוצר המפות הראשונות של הירח, מעצב הטלסקופ חסר הצינורות המפורסם וכלים אסטרונומיים אחרים. בשל יתרונותיו בתחום המחקר האסטרונומי, הוא נבחר לחבר הזר הראשון אי פעם בחברה המלכותית בלונדון.

רשימת הפולנים במוזיאון הקשורים לאסטרונומיה וחקר החלל כוללת גם את מירוסלב הרמשבסקי – הקוסמונאוט הפולני הראשון; קז'ימייז' קורדילבסקי – מגלה ירחי האבק של כדור הארץ בנקודות לגרנז', זוכה במדליית הארד של נאס"א; ובוהדן פאצ'ינסקי – שהשתמש בשיטת המיקרו-עדשות כבידה בחיפושיו אחר כוכבי לכת או עצמים אחרים המרוחקים מכדור הארץ מחוץ למערכת השמש.

ישנם גם חוקרים ומדענים שעדיין עובדים ומפתחים באופן פעיל, כמו אלכסנדר וולשצ'אן, מגלה כוכבי הלכת הראשונים מעבר למערכת השמש וסלאווש אוזננסקי, המהנדס ואסטרונאוט הפרויקט, שעומד לצאת לדרך לכבוש את החלל מול העולם כולו.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי