שתלים דנטליים מודרניים מפותחים באוניברסיטת ורוצלב למדע וטכנולוגיה ובאוניברסיטת טאיפיי הלאומית לטכנולוגיה. הם ייוצרו ממבנים קרמיים מודפסים בתלת מימד בשילוב ליבת מתכת. הודות לשימוש במגנזיום מתכלה, רקמת העצם תוכל לצמוח בהדרגה לתוך שתל כזה.

הפעילות המשותפת של הצוותים מפולין וטאיוואן מתאפשרת על ידי מימון ממרכז המחקר והפיתוח הלאומי ו-MOST (משרד המדע והטכנולוגיה בטאיוואן) במסגרת פרויקט CERMET. התוצאה תהיה שתל מרוכב שיכול להחליף שן אנושית באופן פוטנציאלי. הפיגומים שלו נוצרים מתחמוצות אלומיניום ומיוצרים בשיטה אינקרמנטלית, מה שנקרא הדפסת תלת מימד, המבטיחה כי הוא יותאם לצרכי המטופל באופן אישי.

בחלק העליון (הכתר) המבנה הקרמי מוצק ואילו לחלק התחתון (השורש) צורה עם נקבוביות. זה מאפשר לו להיות רווי במתכת נוזלית – סגסוגת מגנזיום. זה יפחית את שבירות המבנה והליבה עצמה תשמש בתחילה כ'עוגן', המחזיק את השתל בלסת. המגנזיום יתפרק בהדרגה, וישחרר מקום לרקמת העצם לצמוח בה (זה ידוע כתהליך האוסטאואינטגרציה). כתוצאה מכך, השתל יהפוך ליציב מאוד – מוטבע ברקמה אנושית.

"אנחנו בשלבים ראשוניים של הפרויקט שלנו, אז בינתיים אנחנו בוחנים שתי טכניקות יציקה. הראשונה היא שיטת הסננת לחץ, לחיצה מדויקת ממצב נוזלי, שבה מניחים תבנית קרמית בתא המכבש וממולאים אותה במתכת נוזלית, ולאחר מכן, בהורדת הבוכנה, המתכת הנוזלית נלחצת לתוך הנקבוביות של התבנית. הטכניקה השנייה היא יציקה מדויקת, המשמשת למשל בתעשיית התכשיטים. כאן, אנו יוצרים תחילה תבנית גבס לפי מודל שעווה או פלסטיק מוכן", אומרת ד"ר אנה דמיטרוק, חוקרת באוניברסיטת ורוצלב למדע וטכנולוגיה המעורבת בפרויקט.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי