הגיליון האחרון של Nature, אחד מכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר בעולם, פרסם את תוצאות המחקר על אסטרטגיות למזעור ההשפעה של מגיפות עתידיות. המאמר נכתב בשיתוף פרופסור מריוש גויסקי, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה לרפואה של ורשה.

לדברי מחברי המאמר, תגובת העולם למגיפה אינה יכולה להיחשב מספקת. היא נפגעה על ידי גורמים פוליטיים, חברתיים והתנהגותיים, כמו מידע כוזב המופץ לא רק במדיה החברתית, חוסר רצון להתחסן נגד קורונה, חוסר תיאום עולמי וחלוקה לא שוויונית של ציוד, חיסונים ותרופות.

"כל מדינה הגיבה אחרת ולעיתים קרובות לא בהתאם, בעיקר בגלל חוסר קונצנזוס כמו גם מטרות מוגדרות בבירור", אומר מתאם המחקר, פרופ' ג'פרי ו' לזרוס מהמכון לבריאות עולמית של ברצלונה.

פאנל של 386 מומחים מ-100 מדינות הכין רשימת המלצות. החשובות שבהן הן: אסטרטגיה משותפת לכלל האוכלוסייה, ובכך מניעת פיצול מאמצים; תיאום בין משרדים ליצירת מערכת בריאות יעילה יותר; ושמירה על רעיון 'חיסון פלוס', הכולל חיסון המוני נגד קורונה, כמו גם אמצעי מניעה נוספים, וגישה לטיפול מיטבי ותמיכה כלכלית. ההמלצות שפותחו אושרו רשמית על ידי יותר מ-150 ארגונים ברחבי העולם.

עד אוקטובר 2022, דווח על יותר מ-630 מיליון מקרי הדבקה בקורונה ויותר מ-6.5 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם. מה שנקרא לונג-קוביד ממשיך להוות סיכון משמעותי למחלימים ואינו ניתן לטיפול. הנגיף ממשיך לעבור מוטציות, כך שהוא יכול לעקוף את המחסומים הנוצרים בחיסון. מסיבות אלה, מחברי המחקר ממשיכים לראות בקורונה איום רציני על בריאות הציבור העולמי.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי