צוות בינלאומי של יותר מ-200 מדענים, כולל פרופ' ארקדיוש סולטיסיאק מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת ורשה (UW) ובהובלת פרופ' רון פנחסי, פרופ' סונגול אלפסלן-רודנברג מאוניברסיטת וינה עם ד"ר יוזיף לזארידיס ופרופ' דיוויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, ערכו מחקר על הגנום של יחידים מתרבויות מוקדמות שחיו באזור "הקשת הדרומית", אזור גיאוגרפי המחבר בין אסיה ואירופה.

החוקרים אספו 727 גנומים של יחידים שונים מתרבויות מוקדמות מ"הקשת הדרומית" – אזור גיאוגרפי המשתרע מהקווקז והלבנט (אזור סוריה, פלסטין, ירדן, לבנון) דרך אנטוליה (ארץ היסטורית הממוקמת בטורקיה של היום) והים האגאי, אל הבלקן.

החוקרים מדגישים כי הציוויליזציות שאכלסו בעבר את "הקשת הדרומית" הן לא רק האבות של התושבים המודרניים של האזור, אלא הן גם השפיעו על ההיסטוריה של האנושות כולה. הידע על הנדידה והשפות שלהם עדיין לא שלם. מחקר ארכאוגנטי יכול לשפוך אור חדש על אורח החיים של הקהילות הללו ועל ההתפשטות וגיוון השפות שלהן.

"השילוב של נתונים פליאוגנטיים וארכיאולוגיים הופך לכלי יותר ויותר מתוחכם בחקר קהילות אנושיות קדומות", אומר פרופ' ארקדיוש סולטיסיאק מהמחלקה לארכיאולוגיה של UW.

הנתונים שנאספו שימשו לבחינת השערות שונות לגבי ההתפתחות התרבותית והחברתית של האוכלוסיות באזור מראשית החקלאות ועד ימי הביניים המאוחרים.

תוצאות המחקר מוצגות בשלושה מאמרים, שהתפרסמו בכתב העת Science, על מוצאן והתפשטותן של השפות האינדו-אירופיות, הקהילות החקלאיות הראשונות והאינטראקציות ביניהן, והייחוד הגנטי שנשמר במזרח הים התיכון למרות ההגירה המשמעותית של עמים בין תקופת הברונזה לסוף העת העתיקה.

אדריאן אנדז'יבסקי