כאשר הצטרפה האליטה של פולין ב-1936 לגיוס הכספים לקרן ההגנה הלאומית, שמטרתה לגייס כספים נוספים להתחמשות הצבא, לאופולד ספירא היה אחד מראשוני היהודים ותיקי המאבק לעצמאות שהצטרפו לקריאה.

בשנת 1939 התנהל מסע לגיוס הציבור הפולני לתרום לקרן ההגנה הלאומית (FON), שחיזק את הפוטנציאל הצבאי של הצבא הפולני.

גיוסי כספים נערכו בסביבות שונות, כולל חוגים של ותיקי המאבק בני הלאום היהודי. ב-12 במאי 1939 פרסם איגוד המשתתפים היהודים במאבקי העצמאות, שספירא היה סגן נשיאו, קריאה לחבריו לתמוך ב-FON. הוא הכיל את המילים המשמעותיות: "הגנה על הרפובליקה העצמאית היא הציווי העליון והחובה הקדושה ביותר (…) הקיום החופשי והעצמאי של הרפובליקה מבטיח את החופש המדיני של האומה כולה, ובכך של האוכלוסייה היהודית כולה בפולין". מילים נוספות קראו לחברים לתרום תרומות כספיות: "חברים! לא די להצהיר על נכונותנו להקרבה ולמוכנות לקרב. לפני שניקרא לשורות, עלינו להוכיח את ההקרבה הכספית שלנו". אחד החותמים על קריאה זו היה לאופולד ספירא, ששירת בצעירותו בחטיבה השנייה של הלגיונות הפולניים. הוא נפצע פעמיים בקרבות בהרי הקרפטים ובבוקובינה, ועל כך הוענק לו ה-Virtuti Militari. ברפובליקה הפולנית השנייה היה פעיל גם באגודת הלגיונרים. לאחר שעזב את הצבא הפך בשנות ה-30 למנהל קרן השוק העירונית בקרקוב.

באשר לגורלו בהמשך, ידוע רק שהוא נכלא על ידי הסובייטים בלבוב הכבושה. שם מסתיים השביל…