הוא התפרסם בעולם רק בארצות הברית. אולם פולין, בה נולד וגדל, הייתה עקבית ברומנים שלו ובליבו. חתן פרס נובל יהודי ש"התבונן בברודווי אבל ראה את רחוב מרשלקובסקה".
תאריך לידתו המדויק של הסופר אינו ידוע. התאריך הראשון מציין את ה-21 בנובמבר 1902. השני, המופיע בתדירות גבוהה יותר, הוא 14 ביולי 1904. מדוע? אולי זינגר המציא את התאריך השני כדי להימנע מגיוס לצבא במהלך המלחמה הפולנית-בולשביקית (הפולנים התגוננו אז מפני התוקפנות של רוסיה הבולשביקית). הוא עצמו נתן סיבה פרוזאית יותר. יום אחד הוא שאל את אימו מה תאריך הולדתו. היא ענתה: היום. וזה היה אז 14 ביולי.
נודד על אדמה פולנית
יצחק-הרש זינגר נולד וגדל בפולין שנכבשה על ידי הרוסים. הוא גדל במשפחה יהודית אדוקה. אביו היה רב. משפחת זינגר התגוררה במקומות שונים בפולין, ביניהם בילגוראי, סטארי דז'יקוב וורשה. הייתה זו בירת פולין שהפכה לבית אמיתי עבור יצחק. הוא עבד שם כמגיה ועורך בעיתון Literarisze Bleter. הוא גם תרגם את יצירותיהם של תומס מאן ואריך מריה רמארק ליידיש.
הופעת בכורה
על דפי העיתון בו עבד פורסם ב-1925 סיפורו הקצר הראשון, שכותרתו "בגיל מבוגר" ("Na starość"), שעלילתו מתרחשת בבילגוראי. עם זאת, התאריך הרשמי של הופעת הבכורה של זינגר נדחה ל-1935 כאשר הרומן שלו "שטן בגוראי" פורסם במלואו (עד אז פורסם בפרקים). הספר סיפר את סיפורו של יהודי שטען שהוא המשיח. סיפורם הטרגי של היהודים שמתו במהלך פוגרום במרד הקוזקים בראשות בוהדן חמלניצקי במאה ה-17 נוכח ברקע.
זמן להגר לארה"ב
המשבר הכלכלי של שנות ה-30 הגיע למרכז אירופה. זינגר מצא את עצמו נעשה עני יותר ויותר, והמשטר הנאצי הגרמני הניץ ממש מעבר לגבול המערבי של פולין. לפיכך קיבל יצחק את ההחלטה לעזוב. זה היה כרוך בפרידה מבת זוגו ובנו, שעשו לבסוף את דרכם לפלסטין. חתן פרס הנובל לעתיד הגיע בסופו של דבר בניו יורק.
שם פגש את אחיו, שעזר לו במציאת עבודה. זינגר החל לעבוד כעיתונאי. הוא תרגם והגיה בעיתון "Forwerts – The Yiddish Forward". שם הדפיס רומן 'המשיח החוטא'. מדוכא, הוא העלה את רגשותיו מהתקופה הזו על הנייר בין היתר בסיפור 'אבודים באמריקה'.
קריירה משגשגת
שנת 1937 הביאה לשינוי בחייו. הוא התאהב באשה היהודייה עלמה היימן-וסרמן. שלוש שנים לאחר מכן נשא אותה לאישה. עלמה עבדה בחנות ופרנסה את שניהם. זה אפשר ליצחק לעסוק בכתיבה ובעיתונות. הבטחת קיום חומרי שירתה ככל הנראה את זינגר, כאשר עוד ועוד טקסטים החלו לצאת.
בארצות הברית הוא הפך את השם הבדוי הספרותי שלו לאמריקאי. קודם לכן חתם על יצירותיו בשם יצחק בשביס (יצחק משמו הפרטי, ובשביס היה שם אימו). בארה"ב שמו כבר היה יצחק בשביס זינגר.
הוא זכה בפרס נובל לספרות על יצירתו ב-5 באוקטובר 1978. יצירתו עסקה בעיקר בנושאים יהודיים. הוא התמקד בקונפליקטים המוסריים שקרעו את חסידי היהדות שנכנעו להתבוללות ואת אלו שנשארו עם המסורת. הדמויות בפרוזה שלו היו עמוקות וצבעוניות.
מעניין לציין שיצירותיו של זינגר נשלטות על ידי סיפורים שנכתבו לפני השואה. גם כשהתקרבו עלילות הסיפורים לשנת 1939, הפלישה הגרמנית לפולין ותחילת מלחמת העולם השנייה, נושא רצח היהודים בידי הגרמנים הוצג מרחוק.
פולין ביצירותיו של זינגר
הוא הציב את העלילה בסיפוריו בשטחים המזרחיים של פולין של היום. ברומנים שלו גם תיאר את ורשה, אותה שיקף בדיוק טופוגרפי רב.
הוא מעולם לא דיבר פולנית שוטפת. הוא למד את השפה בעיקר כדי ללמוד את יצירותיהם של המשוררים הפולנים, ביניהם אדם מיצקביץ' ויוליוש סלובצקי.
בנו, ישראל זמיר, האמין שאביו מעולם לא עזב את פולין מבחינה רגשית. "הוא התבונן בברודווי, אבל הוא ראה את רחוב מרשלקובסקה (אחד מרחובות ורשה)", אמר צאצא הסופר הגדול. חתן פרס הנובל הרגיש כל הזמן קשור לפולין ונשאר ורשאי עד מותו. פעם אחת כשפולנים באו לראיין אותו, הם הראו לו מפה של ורשה שלפני המלחמה (הבירה הפולנית הושמדה על ידי הגרמנים במהלך המלחמה). לפי הדיווח של בנו, זינגר חטף אותו מידיהם ואמר: "זה שלי, אלה הרחובות שלי".
יצחק בשביס זינגר נפטר ב-24 ביולי 1991 בסרפיסייד, פלורידה (ארה"ב). הוא הובא למנוחות בבית קברות יהודי בניו ג'רזי. לאחר שעזב לארצות הברית, הוא לא ביקר שוב בפולין.