בקיץ 1911 התאבד בנו של יוזף קרנבאום, מירוסלב. הוא היה פיזיקאי בולט ומחבר של עבודות חלוציות על רדיוליזה של מים. מות בנו שנגרם כנראה מסיבות אישיות, זעזע את אביו. כדי לכבד את זכרו, החליט יוזף להקים קרן על שמו ולסבסד את המדע הפולני.

יוזף קרנבאום הגיע ממשפחה יהודית מתבוללת ואף בעלת אופי פולני למדי. הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטה האימפריאלית של ורשה, אך ייעודו בחיים היה לפתח את התעשייה בממלכת פולין ומחוצה לה. הוא היה, בין השאר, מנהל המפעל הכימי "רדוצ'ה" – החברה המשותפת בסוסנובייץ, שבו יוצרו דגנים, נרות פרפין, סוכר עופרת ומלח מטוהר, ומפעל בלגי לסיכות ומסמרים בוורשה. כמו כן הוא עסק בפעילות חברתית כחבר במועצת הקהילה היהודית בוורשה. אשתו הייתה רג'ין (לבית ברילינלבראו), והיא נפטרה ב-1932.

כאשר בנו לקח את חייו, החליט יוזף קרנבאום, ראשית, לממן את המעבדה הרדיולוגית הראשונה בפולין, שבראשה עמדה לזמן קצר מריה קירי-סקלודובסקה, ולאחר מכן מיטב תלמידיה ועוזריה – יאן קז'ימייז' דניש ולודוויג ורטנשטיין. 10,000 רובל הוקצו למטרה זו. מתנה זו, יחד עם אמצעי הקיום, התקבלה על ידי החברה המדעית של ורשה (TNW). שנית, כאשר התברר כי יוזמה זו אכן תורמת לפיתוח דינמי של המחקר המדעי, החלה המעבדה לפעול במסגרת קרן תרומות. קרנבאום גם ייסד את פרס TNW ע"ש מירוסלב קרנבאום לעבודה הטובה ביותר בפיזיקה שפורסמה בפולנית "בעשר השנים האחרונות" והקים קרן תרומות להענקת פרס דומה כל שנתיים.

קהילת המחקר, עם המעבדה הרדיולוגית של TNW, היוותה את הגרעין של המכון הפולני למחקר גרעיני, שהוקם בשנות ה-50. לאחר מותו של יאן דניש, מנהיג המוסד עד פרוץ מלחמת העולם השנייה היה לודוויג ורטנשטיין.

קרנבאום גם תמך כספית בעבודה על אטלס היסטורי של שטחי פולין וקרן ההוצאה לאור של TNW.

התעשיין בן ה-83 מת כאחד הקורבנות הראשונים של מלחמת העולם השנייה. הוא נפצע מפגז במהלך המצור על ורשה ב-1939.

התפוקה של מדענים פולנים בתקופת הכיבוש לא נפלה לידיהם של הגרמנים שכן היא נלקחה על ידי ורטנשטיין, שהסתיר מהם גוף רדיום רדיואקטיבי מודרני.