פיתוח מודל של עיר עמידה ללחץ מגיפה על סמך הניסיון הנובע מהקורונה הוא המטרה העיקרית של פרויקט שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת אדם מיצקביץ' (UAM) בפוזנן והאוניברסיטה למדעי החיים בפוזנן.

יש להתייחס בראש סדר העדיפויות לפיתוח אמצעים יעילים להפחתת הלחץ הנובע ממגיפה ולהתמודדות עמה צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות. לפי פרופ' לידיה מיז'ייבסקה מהפקולטה לגיאוגרפיה חברתית וכלכלית וניהול מרחבי ב-UAM, הדבר רלוונטי עוד יותר מכיוון שהמתח המוגבר הנובע מהמגיפה צפוי להימשך גם לאחר האיום של נוכחות הנגיף.

הפרויקט, בראשות פרופ' מיז'ייבסקה, הוא בינתחומי ומתבצע על ידי צוות מומחים בגיאוגרפיה סוציו-אקונומית, כלכלה מרחבית, תכנון עירוני ואדריכלות וכן נוירוביולוגיה, פיזיולוגיה ופסיכולוגיה.

בפרויקט שלהם מתייחסים החוקרים הפולנים לעיר כאל מערכת מורכבת ודינמית, המתפקדת על פי מודל של אורגניזם חי, שמטרתו העיקרית היא להתפתח ולפתח עמידות.

מודל העיר העמידה ללחץ יתבסס על אבני היסוד הבאות: הצעת דרכים לערים ולתושביהן להתמודד עם לחץ מגיפה (אסטרטגיות התמודדות) על ידי הפחתת ההשפעות השליליות של המגיפה על הערים (תיווך), הפחתת הפגיעות של מערכת העיר ללחץ מגיפה על ידי יצירת תנאי חיים ושירות בריאים ובטוחים לתושבים (בנייה מחדש), התאמת מבנה העיר לצרכים ולציפיות של התושבים (ממשל), ובכך ריפוי (התאוששות) והפיכת העיר לחסינה (חוסן העיר) להשפעות השליליות של מגיפות קיימות ועתידיות.

אדריאן אנדז'יבסקי