חוקרים מאוניברסיטת קרקוב לכלכלה (UEK), בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטאות אחרות, חקרו כיצד אנו מבינים את העולם. התוצאה היא הדוח האחרון של מרכז UEK למדיניות ציבורית שכותרתו "פוסט-אמת. איך נולד נון-סנס חברתי?".

הרעיון של הדוח הוא לחשוף ולנתח את מנגנון היצירה וההפצה של פוסט-אמיתות. מחבריו קוראים להם "נון-סנס חברתי".

"חשוב לנו להציג את המנגנון והכלים להגבלת וביטול "נון-סנס חברתי" מהמרחב הציבורי", אומר ד"ר סטניסלב מזור, רקטור אוניברסיטת קרקוב לכלכלה ועורך הדוח. "החלטנו גם להסתכל כיצד הפוטנציאל ההרסני של פוסט-אמת הפך לנשק של מלחמת התעמולה הרוסית המלווה את הפלישה הברברית לאוקראינה", מוסיף רקטור ה-UEK.

המונח "פוסט-אמת" צבר חשיבות כה גדולה בתיאור המציאות הפוליטית-חברתית, עד שבסקר השנתי של מילון אוקספורד, כינו אותו העורכים כמילת השנה 2016. הדבר נומק, בין היתר, בעובדה שהמונח "פוסט-אמת", המשמש יותר ויותר בסוגים שונים של פרשנות פוליטית ופרסומים חשובים, חדל להיות בעל משמעות נגזרת והפך למונח משלו, שאינו דורש הסבר או הגדרה נוספים.

"משאל העם על הברקזיט בבריטניה והבחירות לנשיאות בארה"ב היו אלה שהפכו את המונח למוכר ונוכח יותר ויותר בשיח הציבורי. המטרה של הפצת פוסט-אמת היא לבנות דימוי ספציפי של העולם ולהשיג תוצאות משוערות מראש, אפילו על חשבון הטלת ספק בידע או בעובדות מדעיות", מציין ד"ר סטניסלב מזור, פרופסור ב-UEK.

הדוח "פוסט-אמת. איך נולד נון-סנס חברתי?" הוכן על ידי צוות מחקר: אוניברסיטת קרקוב לכלכלה, האוניברסיטה היגלונית בקרקוב ואוניברסיטת ורשה.

אדריאן אנדז'יבסקי