חוקרים מאוניברסיטת קוזמינסקי בוורשה מזהים קהילות שמפיצות פייק ניוז ברשתות החברתיות. המחקר מתבצע כחלק מפרויקט MEDfake, במימון המרכז הלאומי למחקר ופיתוח. המטרה היא לפתח ערכת כלים לאימות פייק ניוז רפואיות ולגרום לירידה בסירוב לחיסונים.
חוקרים מאוניברסיטת ורשה זיהו סט של טכניקות שבאמצעותן מופץ מידע כוזב. הן כוללות שימוש בשפה טעונה רגשית, קיטוב קבוצות של משתמשי אינטרנט או חיזוק תיאוריות קונספירציה. גם "מהנדסי דיסאינפורמציה" עושים שימוש בבועות מידע, מכפישים דוברים הסותרים אותם ומתחזים לאחרים, כמו אנשים מפורסמים.
כפי שמציין ד"ר ליאון צ'חנובסקי, דאטה אנליסט באוניברסיטת קוזמינסקי, אופייני שמי שמפיץ מידע כוזב על חיסון הופך זאת לפוליטי. התוכן של פוסטים כולל לעתים קרובות שמות מפלגות או הפניות לפרטי מדיניות חברתית. לעומת זאת, הקבוצה הנגדית של תומכי החיסונים התבטאה בצורה ניטרלית יותר, ופרסמה מידע כללי על מגיפת הקורונה.
החוקרים גם שמו לב שהקבוצות התומכות בחיסון מעוניינות לתקשר עם אנשים מחוץ ל"בועת המידע" שלהם. בינתיים, הקבוצה נגד החיסונים סגורה הרבה יותר ומאופיינת בחוסר אמון במוסדות – ארגונים חברתיים, מדעיים ופוליטיים כאחד.
בנוסף לקבוצות האנטי והפרו חיסונים ואנטי ופרו אוקראיניות, ההצמדה תכלול גם קהילות אחרות. אלו הן קבוצות הדנות, למשל, בשינויי אקלים, יצרני מכוניות חשמליות ודיסאינפורמציה. החוקרים ניתחו 3.5 מיליון פוסטים במדיה החברתית וספרו שמתנגדי חיסונים מייצגים פחות מחמישית מהכותבים שנצפו במהלך המחקר. במקום זאת, הם פעילים במיוחד ואחראים לעד 70% מהתוכן בקבוצה זו.
ארקדיוש סלומצ'ינסקי