לפני 80 שנה, ב-27 בספטמבר 1942, הוקמה הוועדה הזמנית לסיוע ליהודים בשטחי פולין הכבושים בידי הגרמנים. הארגון הושק ביוזמתה של הסופרת זופיה קוסאק-שצ'וקה, בהסכמה עם נציגי ממשלת פולין בגלות שפעלה באופן חתרני.

בשטחי פולין הכבושים ניהלו הגרמנים מדיניות עקבית שמטרתה להשמיד את האוכלוסייה היהודית. בתחילה, זה כלל בזיזת רכוש, אילוץ היהודים לעבוד בכפייה או יישובם מחדש בגטאות. באוקטובר 1941 הוציא הנס פרנק, המושל הכללי, צו האוסר על יהודים לעזוב את הגטו עם איום של עונש מוות. אותו עונש הוטל על הפולנים שסיפקו כל סוג של סיוע ליהודים. הגרמנים יישמו זאת בהיקף נרחב אפילו על בני משפחה, כולל ילדים. בשנת 1942 החלו הגרמנים במבצע מסיבי לרצח כל יהודי אירופה במסגרת מבצע ריינהרדט (Einsatz Reinhardt) על ידי הפניית שילוחים רצופים של האוכלוסייה היהודית למחנות ההשמדה בבלזץ, סוביבור, טרבלינקה ואחרים. מוקדם יותר, כלומר בשנת 1942, התרחשה השמדת יהודים בארצות הגבול המזרחי של פולין, בשטחים הכבושים על ידי הגרמנים. רציחות המוניות בוצעו שם על ידי האיינזצגרופן.

למרות האיום בעונש, פולנים רבים החליטו לעזור ליהודים. זה התרחש בצורות שונות – מתרומת מזון, תרופות, ועד לארגון מסמכים מזויפים או מתן מחסה. בתחילה, פעולות הסיוע היו אך ורק בעלות אופי פרטני על ידי מתן תמיכה לשכנים או מכרים, אך עד מהרה הן לבשו גם צורה מאורגנת.

ב-27 בספטמבר 1942 הוקמה בוורשה הכבושה על ידי גרמניה הוועדה הזמנית לסיוע ליהודים, הידועה גם בשם ועדת קונרד ז'גוטה. בראש פעילותה עמדו זופיה קוסאק-שצ'וקה וונדה קרלסקה-פיליפוביץ', שתי נשים שעסקו לפני כן בסיוע ליהודים. קוסאק-שצ'וקה הייתה מחברת העלון שפנה לחברה הפולנית "מחאה!" שהופץ ב-11 באוגוסט 1942 בוורשה. העלון ביטא בחוזקה את עמדתם של הקתולים הפולנים לגבי השואה.

במסגרת פעילותה ניסתה הוועדה לאסוף את המשאבים הכספיים והחומריים הדרושים, שהועברו לצד היהודי. ניתנו מסמכים מזויפים וניתן סיוע ליהודים במקלטים מחוץ לגטו.

הוועדה הזמנית לסיוע ליהודים פעלה עד ה-4 בדצמבר 1942, אז הוקמה המועצה לסיוע ליהודים "ז'גוטה". הן זופיה קוסאק-שצ'וקה והן וונדה קרלסקה-פיליפוביץ' זכו להכרה כ"חסידות אומות העולם" מטעם יד ושם על פעילותן.