סיפורו של הפסנתרן הפולני ממוצא יהודי, ולדיסלב שפילמן, נודע לכל העולם בשנת 2002 באמצעות הסרט שביים רומן פולנסקי "הפסנתרן". הוא מספר את סיפורו האמיתי של המלחין במהלך מלחמת העולם השנייה.

לפני יצירת הסרט, גורלו של שפילמן בזמן המלחמה היה ידוע לפולנים רק לאחר שרישומי זיכרונותיו הופיעו בשוק ההוצאה לאור ב-1946. הכותרת הראשונה שלהם הייתה 'מותה של עיר'. לאחר שהספר הוצא מחדש בשנת 1998 תחת השם החדש 'הפסנתרן', הוא הפך לרב מכר עולמי. הוא תורגם ל-38 שפות.

שפילמן למד תחילה לנגן בפסנתר בוורשה ולאחר מכן בברלין. לאחר שגרמניה בחרה ב-NSDAP בבחירות דמוקרטיות, האווירה במדינה הפכה עוינת ליהודים. לאחר 1933 החלו רדיפות יהודים ברייך השלישי. זה אילץ את שפילמן לעזוב. הוא חזר לפולין, שם הועסק ברדיו הפולני. ב-23 בספטמבר 1939, הוא ניגן את יצירותיו של שופן במהלך השידור ה'חי' האחרון שלו. באותו זמן נפלו פצצות גרמניות על תחנת הכוח בוורשה והרדיו הפסיק לשדר. מעניין לדעת שהשידור הראשון של הרדיו הפולני לאחר המלחמה נפתח ביצירות שניגן שפילמן.

ב-1940 נכלא הפסנתרן בגטו ורשה שיצרו הגרמנים. למרות התנאים הקשים להפליא ששררו שם והרעב, שפילמן היה מעורב בחיי המוזיקה של הקהילה היהודית.

ב-1942, במהלך "פעולת החיסול הגדולה" של הגטו, גורשה כל משפחתו למחנה ההשמדה טרבלינקה. הוא עצמו, הודות לעזרתו של שוטר יהודי, הצליח להימלט מהשילוח. הפסנתרן קיבל מסתור ב"צד הארי" על ידי פולנים (צ'סלב לויצקי, אנדז'יי וינינה בוגוצ'י, הלנה לויצקה, יוגניה אומינסקה, וויטולד לוטוסלבסקי, אדמונד רודניצקי, פיוטר פרקובסקי ואירנה סנדלרובה). הוא גם נהנה מתמיכת ארגון מחתרת פולני המוקדש להצלת יהודים – המועצה לסיוע ליהודים "ז'גוטה". הוא הסתתר עד סוף יולי 1944.

כשפרץ מרד ורשה, הוא איבד את המסתור הקודם שלו. שפילמן הסתתר בחורבות, שם מצא אותו חייל גרמני, ווילם הוזנפלד. הגרמני עזר לשפילמן והביא לו אוכל.

בסרטו של פולנסקי, את התפקיד הראשי של ה"פסנתרן" שיחק אדריאן ברודי. ההפקה קיבלה 3 פסלוני אוסקר (בקטגוריות בימוי, תסריט ושחקן ראשי). בפסטיבל קאן הסרט זכה בתואר הסרט הטוב ביותר וקיבל את דקל הזהב.