שורות אפורות היה שם הקוד ששימש את אגודת הצופים הפולנית (ZHP) במהלך מלחמת העולם השנייה. הם הפכו לסמל של התנגדות נוער ופטריוטיות. הארגון, שפעל במחתרתיות מאז ספטמבר 1939, היה קבוצת המחתרת הגדולה ביותר בפולין.
השורות האפורות נוסדו ב-27 בספטמבר 1939, לאחר התוקפנות הגרמנית והסובייטית נגד פולין, כצורת מחתרת של אגודת הצופים הפולנית (Związek Harcerstwa Polskiego). הארגון הונהג על ידי הוועד הפועל שלו, ויושב ראשו עד אוגוסט 1942 היה הכומר יאן מאורסברגר. לאחר מותו, התפקיד הזה נלקח על ידי ד"ר תדיאוש קופצ'ינסקי. במסגרת השורות האפורות היו שתי יחידות נפרדות: ארגון הצופים וארגון הצופות.
האחרון נקרא בתחילה "איחוד התלתנים", ומשנת 1943 "היו מוכנים". הבנות היו מעורבות במגוון רחב של פעילויות, החל משירות סניטרי ועד לקישור, טיפול באסירים, עזרה לילדים ויהודים ועד חבלה, מודיעין והסחה.
מאין הגיע השם?
בתחילה, השם אפורות שורות התייחס רק לארגון הצופים. בתוך המבנה שלו היה מטה הצופים "מכוורת", שבראשה עמדו ברציפות פלוריאן מרסיניאק המכונה "נובק", סטניסלב ברונייבסקי המכונה "אורשה" ולאון מרשלק המכונה "יאן".
השם "Szare Szeregi" עצמו זכה להכרה ארצית ב-1940, אם כי בתחילה הוא פעל רק בפוזנן. שם הקוד מקורו במסע הסברה שבוצע על ידי צופי פוזנן. כחלק מפעולה זו, הם חילקו עלונים לתיבות המכתבים של בתים בהם גרו גרמנים, שנתנו מידע אמיתי על פינוי כפוי של פולנים. עלונים אלה נחתמו בראשי התיבות SS, שפותחו מאוחר יותר ל"שורות אפורות". לפיכך, השם אומץ לכל הארגון.
התוכנית של השורות האפורות התבססה על שלוש סיסמאות: "היום", "מחר" ו"מחרתיים", שסימלו, בהתאמה, פעילות מחתרתית, התנגדות מזוינת ופעילות בפולין החופשית.
לא ניתן היה להשתמש בטרמינולוגיה המסורתית של הצופים במחתרת. לכן, הוכנסו מילים סודיות: המטה נקרא "מכוורת", הגדודים קיבלו את שמם "כוורות", חיילי הצופים קיבלו את שמם "נחילים", החוליות קיבלו את שמן "משפחות" והחברים נקראו "דבורים".
זווישאסי, בתי ספר קרביים וקבוצות תקיפה
השורות האפורות חולקו לשלוש קבוצות גיל עיקריות:
זווישאסי (בני 12-14). קבוצה זו כללה את חברי הארגון הצעירים ביותר. זווישאסי לא עסקו בפעולות לחימה ישירות אלא היו מוכנים לבצע פונקציות תמיכה שונות. החינוך שלהם התמקד בשיעורים סודיים, שם לימדו אותם את היסודות הדרושים לבנייה מחדש של פולין לאחר המלחמה. תפקידם במוצב השדה של הצופים במהלך מרד ורשה מוכר היטב.
בתי ספר קרביים (BS) (בני 15-17) – קבוצה זו הייתה מעורבת יותר בפעילויות מחתרות כולל חבלה בקנה מידה קטן ותעמולה, לעתים קרובות כחלק מארגון 'וואוור-פלמירי'. פעילותה נועדה לשמור על הרוח הלאומית ולהביא מידע כוזב לגרמנים. צופי BS היו מעורבים גם באיסוף מודיעין ובהעברתו לצבא הבית.
קבוצות הסער (GS) (מעל גיל 18) הייתה הקבוצה המבוגרת ביותר, הכפופה למנהלת ההסחה של צבא הבית (קדיב). זה היה החלק הפעיל ביותר מבחינה צבאית. היא ביצעה מגוון משימות, מפיצוץ גשרים ורכבות ועד תפיסת שבויים מחדש והתנקשות בקצינים גרמנים. במהלך מרד ורשה לחמו גדודי הסער "זושקה" ו"פראסול" בחזיתות שונות, וספגו אבדות אדירות.
על שביל הלחימה ובפעילות תעמולה
כאמור, פעולות הלחימה המתקדמות ביותר היו באחריות קבוצות הסער. הפעולה הראשונה שלהם הייתה מבצע "זר 2", שכלל פיצוץ פסי רכבת ליד קרשניק בערב השנה החדשה 1942/1943. במסגרת הקבוצות הללו הוקמה גם יחידה מיוחדת, הפלוגה הנפרדת השלישית, הידועה בשמות הקוד "אגט", "פגסוס" ו"מטריה". משימתה העיקרית הייתה לחסל את הגרמנים המסוכנים ביותר, בעיקר קציני SS בדרגות גבוהות ושוטרים גרמניים.
פעולות הלחימה המפורסמות ביותר כוללות בראש ובראשונה את "פעולת ארסנל", במהלכה חולצו 21 אסירים, ביניהם יאן ביטנר "רודי"; הפעולה בסלסטינוב, שבזכותה חולץ משלוח של אסירים לאושוויץ; ופעולת "קוטשרה", שבמהלכה הוצא להורג הגרמני פרנץ קוטשרה, מפקד משטרת ורשה ו-SS.
במהלך מרד ורשה – המרד הפולני האנטי-גרמני הגדול ביותר, שהחל ב-1 באוגוסט 1944, לחמו השורות האפורות בשורות צבא הבית – צבא המחתרת הגדול ביותר בשטחי הכיבוש הגרמני. הצעירים ביותר, זווישאסי, היו אחראיים על הקישור ותפעול משרד דואר השדה של הצופים, שהיה מקור המידע היחיד על גורלם של קרובי משפחה עבור רבים מתושבי ורשה.
הצופים המחתרתיים היו מעורבים גם בביצוע מסע חינוך ותעמולה רחב היקף, המוכר כמבצע "M", שמטרתו להשפיע על נוער לא מאורגן. במסגרתו התפרסמו מגזינים רבים כמו "מקור", "אלונים", "מגלה הדרך", "מגזין הנוער" ו"דמדומים". בנוסף הוציא הארגון חוברות וספרים, ובהם פריטים מוכרים כמו "על ייעוד דורנו", "המשחק הגדול", "מנהל עבודה" ו"אבנים על סוללה".
כשהסובייטים נכנסו
באמצע 1944, בשיא התפתחותן, כללו השורות האפורות יותר מ-15,000 צעירים, כולל כ-7,000 צופות.
כאשר ב-17 בינואר 1945 הצבא האדום נכנס לוורשה, הוציא ראש הארגון דאז, לאון מרשלק, הוראה שבכל מקום אליו ייכנסו כוחות סובייטים, הארגון יפורק. בכך הובא לקצו הארגון, שהיה במשך שנים מעוז של התנגדות ורוח נעורים.