הקרב הימי על סאליס (23-24 במרץ 1609) היה אבן דרך חשובה במלחמה הפולנית-שוודית בשנים 1600-1611, דוגמה לשימוש באלמנט ההפתעה והחדשנות על ידי אסטרטג המלחמה הפולני הדגול, הטמן יאן קרול חודקביץ'.

ההטמן הליטאי יאן קרול חודקביץ' עבר לעזרת ריגה, המאוימת על ידי השוודים. בירת לטביה של היום הייתה אז חלק מהמדינה הפולנית-ליטאית הידועה בשם חבר העמים הפולני-ליטאי. שתי המדינות – פולין וליטא – אוחדו רשמית כתוצאה מאיחוד לובלין שנחתם ב-1 ביולי 1569.

במהלך המשלחת הבחין המפקד בצי שוודי המוצב בנמל סאליס (היום לטביה), חוסם את ריגה, המורכב מ-8 ספינות מלחמה ו-11 ספינות עזר. השוודים הרגישו בטוחים מאוד שכן הם היו בשליטה מלאה בים. חודקביץ’ ראה במצב הרדום של השוודים הזדמנות להפתיע ולהביס את האויב.

ההטמן שלח שתי ספינות שנתפסו בעבר, מתוגברות בגיוס מלחים ליבונאים לקרב. הוא קנה חמש (מספר מוערך) ספינות סוחר מבעלים הולנדים ואנגלים. הוא חימש אותן בחיפזון ואייש אותן במלחים.

בהפתעה עבור הצבא השוודי, בלילה שבין 23 ל-24 במרץ 1609, תקף ההטמן הגדול של ליטא. המלחים הליבונאים ניצלו את הרוחות הטובות ודחפו כלים דליקים וצפים מלאים בחומרים דליקים (ברנדרים) כנגד ספינות האויב. זו הייתה כנראה הפעם הראשונה שהם שימשו בקרב בים הבלטי.

מופתעים, השוודים נכנסו לפאניקה. שתיים מספינותיהם נשרפו. כשהחלו לברוח, הם חטפו אש מאוניות פולניות-ליטאיות. הכוחות השוודים התרכזו בבריחה ואפילו לא הגיבו בארטילריה.

הטמן חודקביץ’, שהתגלה כאדמירל גדול, כבש את הנמל ואספקת מזון ונשק. הקרב הימי עטור הניצחון אילץ את השוודים לעצור את התקפתם על ריגה.