כאשר יצאה מרתה קרבובסקה מביתה בוורשה כדי ללכת לקניות באוקטובר 1942, איש לא ציפה שהיא תחזור עם ילד יהודי בן 13, לאחר שאיים עליו במוות הכובש הגרמני. למרות שהיה ידוע כי ייגזר עונש מוות לפולנים המסייעים ליהודים בפולין הכבושה על-ידי הגרמנים, עדיין הציל הזוג קרבובסקי את הנער היהודי.

הם גרו בוורשה ברחוב לבובסקה – ליד האוניברסיטה הטכנולוגית של ורשה, שם עבד יוזף קרבובסקי בתור החשמלאי הראשי. אשתו מרתה טיפלה בבית. במשפחת קרבובסקי היו ארבעה ילדים: שלושה בנים בשם סטפן, צ'סלב ויאן, ובת צופיה.

היא בסך הכל הלכה לקניות

כפי שזופיה סולוץ' לבית קרבובסקה נזכרת, כשאמה יצאה לקניות באוקטובר 1942 מישהו שכנע אותה לקחת עמה ילד בן 13. שמו של הילד היה נתן גורן. עם זאת, במשק הבית של קרבובסקי, הוא קיבל את השם זנון מצ'לובסקי. זופיה נתנה לו את החדר שלה. שנים לאחר מכן, היא זוכרת אותו בחום רב – ילד נחמד מאוד. אדיב, נצמד וחלק אמיתי מהמשפחה; כולנו טיפלנו בו, כל המשפחה – היא אמרה.

אמא של נתן

הילד זכה לביקור של אמו, שקיבלה אף היא מסמכים כוזבים והסתתרה מהגרמנים, בבית משפחת קרבובסקי. לאחר ביקור אחד, מישהו דפק בדלת והחל לשאול עליה שאלות ולתאר את המראה שלה. הסיכון להיחשף גבר. אמו של נתן התחפשה בבגדים של זופיה והובלה על ידי אחד האחים דרך היציאה האחורית של הבית, אל עבר מקום בטוח יותר.

בשנת 1943 נצטוו בני הזוג קרבובסקי לעבור לאחת הדירות שנותרה פנויה לאחר שהגרמנים פינו את הגטו היהודי בוורשה. מעבר זה הביא עמו סכנות נוספות ואמו של נתן העבירה אותו למקום אחר לגמרי.

אחרי המלחמה

משפחת קרבובסקי איבדה אז את הקשר עם נתן ואמו. המלחמה, לעומת זאת, חסה על חייהם. כפי שהתברר מאוחר יותר, נתן שרד וכבוגר החליט למצוא את מציליו. ב-1988 הוא הצליח ליצור קשר עם זופיה סולוץ' לבית קרבובסקה, הנציגה היחידה שהייתה עדיין בחיים מבין בני המשפחה שאצלה הסתתר.

נתן שרד את מרד ורשה בזכות העמדת פנים שהוא צרפתי. לאחר מרד ורשה הועברה זופיה על ידי הגרמנים ללמבינוביץ', ולאחר מכן למחנות גרוסברייטנבך.

משפחת צדיקים

נתן נפטר בשנת 1991, אולם הוא הצליח להעביר את עדותו למוסד היהודי יד ושם, העוסק בהנצחת אלו שהצילו יהודים בשואה. על סמך העדות שמסר נתן גורן, ב-1 בינואר 1992, העניק יד ושם למשפחת קרבובסקי את התואר חסידי אומות העולם – זה קרה במלאת 29 שנים למותה של מרתה קרבובסקה ובמלאת 39 שנים למותו של יוזף קרבובסקי.

מבוסס על sprawiedliwi.org