לפי הערכות של המכון הכלכלי הפולני (PIE), בשלושת החודשים הראשונים לפלישת רוסיה לאוקראינה, 70% מהפולנים היו מעורבים בסיוע לפליטים. השווי המוערך של ההוצאה הפרטית למטרה זו יכול מסתכם בעד 10 מיליארד זלוטי, או 0.38% מהתמ"ג, במהלך התקופה שנסקרה.

זאת בהשוואה להוצאות צדקה פרטיות של 3.9 מיליארד זלוטי בכל שנת 2021. סך הסיוע שניתן לפליטים על ידי השלטונות ואזרחי פולין מסתכם בכמעט 1% מהתמ"ג הפולני.

"השווי המוערך של סך ההוצאה השנתית של הרשויות הציבוריות לסיוע לפליטים, יחד עם סכום ההוצאה הפרטית של הפולנים למטרה זו בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה בלבד, עומד על סך של 25.4 מיליארד זלוטי – שווה ערך ל-0.97% מהתמ"ג הפולני ב-2021", אומר פיוטר אראק, מנהל PIE.

"צורות התמיכה הפופולריות ביותר היו סיוע בציוד והעברות מזומן. 59% מהנשאלים עסקו בקניית פריטים נחוצים ו-53% תרמו כסף לפליטים", אומרת אגניישקה וינצביץ'-פרייס, ראש צוות הכלכלה ההתנהגותית ב-PIE, שדנה במחקר בדוח האחרון של PIE "תמיכת החברה הפולנית בפליטים מאוקראינה".

בקרב האנשים עם ההכנסה הגבוהה ביותר (מעל 5,000 זלוטי נטו), האחוז שהעניקו את הסיוע היחסי הרב ביותר לפליטים היה גבוה פי שלושה מאשר בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר (מתחת ל-2,000 זלוטי). עם זאת, גם בקרב אלה שמרוויחים הכנסה נטו של פחות מ-2,000 זלוטי, מעורבות בסיוע הייתה די שכיחה – רק 26% מהאנשים בקבוצה זו לא עזרו בשום דרך. גם רמת ההשכלה התבררה כחשובה. אנשים בעלי השכלה גבוהה היו מעורבים יותר בסיוע – בכ-10% בהשוואה לאנשים בקבוצות אחרות.

אדריאן אנדז'יבסקי