התערוכה נפתחת בכתב היד "רוטה", קומפוזיציה משנת 1910 של פליקס נובייביצקי למילותיו של שיר משנת 1908 מאת מריה קונופניצקה. ""רוטה" הוא אחד הסמלים הלאומיים הפולניים, הוא מדבר על התגבשות הקהילה הלאומית בפני הסכנה. הוא ליווה פולנים במרידות ובמלחמות", נזכרים מארגני התערוכה מהספרייה הלאומית.

הם מדגישים שקונופניצקה שאבה את הפטריוטיות העמוקה שלה מבית הוריה. היא ביטאה זאת במילות שיריה ומאמריה, כמו גם במעשיה. היא נלחמה באנטישמיות, ברוסיפיקציה ובגרמניזציה.

התערוכה מציגה את מכתבה של קונופניצקה המוחה נגד פרסום עבודותיה בתרגום לרוסית. פטריוטיות להבנתה פירושה דאגה גם לעניים ולמעוטי היכולת, כפי שניתן למצוא בכתב היד של השיר "וולני נאימיטה", המציג את גורלם של האיכרים באותה תקופה.

הנריק סינקביץ' עודד את קונופניצקה לכתוב, וסטפן ז'רומסקי הצעיר התייחס אליה כ"פייטנית הדור".

מכתבה של מריה קונופניצקה על המשמעות של יצירת ספרות ילדים מוצג גם כן.

קונופניצקה הציעה מודל חדש של ספרות ילדים, כשהילד הוא גם הנמען וגם הגיבור. היא רצתה ספרות ללא דידקטיות ומוסר, קרובה לאגדות מאתגרות. עבור קונופניצקה, הילד הוא סובייקט, לא אובייקט. ילדים אמורים גם להיות אזרחים מודעים ופעילים לעתיד, פטריוטים וגאים בהיסטוריה הלאומית שלהם.

במשך כמה שנים שימשה מריה קונופניצקה עורכת "Świt", מגזין שבועי לנשים, שבו היא הניחה שוויון זכויות לנשים, המובן כשוויון זכויות וחובות לגברים ולנשים.

"אישה היא בן אדם בדיוק כמו גבר", כתבה קונופניצקה והדגישה כי המאבק למען זכויות נשים אינו מאבק נגד גברים, אלא מאבק נגד המערכת החברתית.

אדריאן אנדז'יבסקי