המוזיאון לאמנויות שימושיות בטירה המלכותית בפוזנן, סניף של המוזיאון הלאומי של פוזנן, פתח את התערוכה 'ברבי – פנים לא ידועות', המציגה מוטיבים שכמעט לא נדונו למעלה משישים שנות 'חייה' של הבובה המפורסמת בעולם. התערוכה מאפשרת להתחקות אחר הדרך שבה נשים נתפסות בעשורים האחרונים.

לבובה המפורסמת ביותר בעולם מלאו כעת 64. גלגוליה השונים נותנים לנו תובנה לגבי השינויים החברתיים המתרחשים בעשורים השונים של המאות ה-20 וה-21. כמובן, זה נכון במיוחד לחברה האמריקאית, אך לא באופן בלעדי. הבובות משקפות לעיתים קרובות תופעות סוערות ושנויות במחלוקת, כמו גזענות, אפליה על רקע גיל או הדרה עקב מוגבלות.

בין היתר, התערוכה מנסה לענות על השאלות האם מגיעה לברבי להיקרא בלונדינית טיפשה ומדוע היא עדיין צריכה להילחם על הזכות להיות מנתחת גם בחייה המקצועיים וגם במילון.

ברבי, הנתפסת כתופעה תרבותית, מעוררת שאלות לגבי מעמדן של נשים בעולם המודרני. האם הבובה היא התגלמותו של אידיאל היופי? האם התפקידים שהיא ממלאת באמת משקפים את השתתפותן ומעמדן של נשים במציאות הסובבת אותנו? אילו פעילויות ברבי עדיין צריכה לעשות?

התערוכה מעלה גם סוגיות חברתיות חשובות: שאלת הגזענות, הדרה על רקע מחלה, מוגבלות, מין או גיל. זה גם סיפור על תרבות, על הרעיונות של העשורים האחרונים שברבי שיקפה ולפעמים אף יצרה, ועל האירועים שבהם השתתפה. היא גם מנסה לענות על שאלת סיכוייה להיות הנשיאה האישה הראשונה של ארצות הברית.

הפריטים המוצגים במוזיאון פוזנן, שאורגנו על ידי מאטל, מקורם באוספים הפרטיים של תרזה איוואנצ'וק, פאולינה יאריש, איזבלה קלוס וגז'גוז' זדז'יבורסקי.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי