בני הזוג ז'בינסקי, שניהלו את גן החיות בוורשה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הסתירו יהודים במהלך המלחמה. המשפחה כולה, כולל הילדים, עשתה זאת תחת איום בעונש מוות, אבל יאן ואנטונינה מצאו דרכים להונות את הגרמנים.
את גן החיות של ורשה ניהל יאן ז'בינסקי ואשתו, אנטונינה, עזרה לו. כשגרמניה פלשה לפולין בספטמבר 1939 ופרצה מלחמת העולם השנייה, הפציצו חיילים גרמנים את גן החיות. חיות רבות נהרגו ואחרות נמלטו. חלק מהחיות הטורפות נורו מכיוון שהן יכלו לאיים על תושבי העיר. את החיות הנותרות לקחו הגרמנים למקומות אחרים. גן החיות של ורשה היה נטוש, אבל לא לזמן רב…
טרגדיה של אנשים וחיות
ז'בינסקי ומשפחתו הורשו להישאר בווילה הקרובה לגן החיות. חוקר הטבע גידל חזירים ואסף עבורם פסולת מהמסעדה. הוא גם הצטרף לצבא הבית – צבא המחתרת הגדול ביותר במלחמת העולם השנייה. ז'בינסקי גם הצליח להשיג אישור מעבר לגטו. הוא השתמש בו כדי לעזור ליהודים. הוא סיפק להם מסמכים מזויפים, הודעות סודיות, אוכל ועזר להם להגיע ל"צד הארי" ולמצוא מחבוא.
הוא ניגן בפסנתר כאות בריחה
עם הזמן החל ז'בינסקי להסתיר יהודים בגן החיות ובווילה שלו. כל משפחתו של המנהל הייתה מעורבת בדבר. אשתו, אנטונינה, כשהגרמנים התקרבו, ישבה ליד הפסנתר וניגנה את המנגינה של "לך, לך, לך לכרתים!" מתוך האופרטה "הלנה היפה" של אופנבך. היא עשתה זאת מסיבה מסוימת שכן זה היה תמרור אזהרה להסתרת יהודים. כשהם שמעו את המנגינה הם רצו לעליית הגג או התחבאו בתאים נעולים בתוך ארונות בגדים. חלקם נמלטו דרך מנהרה סודית המובילה מהווילה של ז'בינסקי לבית האיכרים.
פולין הייתה המדינה היחידה שנכבשה על ידי גרמניה בה הנאצים הטילו עונש מוות על עזרה והסתרת יהודים.
ההערכה היא שמשפחת ז'בינסקי עזרה כך לכ-300 יהודים. בשנת 1965 העניק להם מכון יד ושם את התואר "חסידי אומות עולם". בשנת 2017 צולם הסרט "מקלט" שמספר את סיפורה של משפחת ז'בינסקי ההרואית.