הכתרתו של זיגיסמונד השני אוגוסטוס ב-20 בפברואר 1530 הייתה אירוע מיוחד במינו, שכן היא בוצעה במהלך חייו של המלך זיגיסמונד הזקן. לאירוע מעולם לא היה תקדים בהיסטוריה של פולין.

נולד ב-1 באוגוסט 1520 בקרקוב, זיגיסמונד אוגוסטוס היה הצאצא הראשון של זיגיסמונד הזקן ושל בונה שפורצה. הכתרתו המוקדמת נבעה מהמאמצים האסטרטגיים של אמו, בונה, להבטיח את יציבותה של השושלת היגילונית.

כשהיא מודעת לסיכונים לעתיד ילדיה ושלה במקרה של מות בעלה, בונה שפורצה ביקשה להכתיר את בנה בעוד אביו עדיין בחיים. כבר ב-1522 היא שכנעה את האצולה הליטאית להכיר בזיגיסמונד אוגוסטוס כיורשו של הדוכס הגדול של ליטא לאחר מותו של זיגיסמונד הזקן, ובשנת 1529 הוכתר רשמית על כס המלכות הליטאי זיגמונד אוגוסטוס. זה הקל על ההכתרה שלאחר מכן בפולין.

ראוי להזכיר שפולין וליטא היו באותה תקופה באיחוד אישי מאז 1385. בשנת 1569 הוא הפך לאיחוד של ממש – ממלכת פולין והדוכסות הגדולה של ליטא אוחדו לחבר העמים הפולני-ליטאי.

השגת הסכמתם של המגדלים הפולנים להכתרת 'vivente rege' הייתה קשה, אבל בסופו של דבר בונה השיגה את מטרתה. ב-6 בינואר 1530, משלחת של מכובדים מהכנסיה ומהעולם החילוני, בראשות הבישוף אנדז'יי קריצקי מפלוק, הכריזה על זיגיסמונד אוגוסטוס כמלך פולין. טקס ההכתרה התקיים בקתדרלת וואוול, שם הכתיר ראש הממשלה של פולין, הארכיבישוף של גנייזנו יאן לסקי, את זיגיסמונד השני אוגוסטוס.

בטקס ההכתרה השתתפו אורחים בולטים רבים, ביניהם דוכס פרוסיה אלברכט עם אחיו וילהלם והארכיבישוף של גנייזנו יאן לסקי.

למחרת ההכתרה, ב-21 בפברואר, נשבע זיגיסמונד אוגוסטוס לבורגנים בקרקוב. אביו, זיגיסמונד הזקן, נשבע והבטיח שעיקרון הבחירה יישמר והבטיח שהשליט הצעיר יאשר את כל הזכויות והחירויות של האצולה כשיגיע לגיל. אולם אווירת השמחה במהלך החגיגות בכיכר השוק בקרקוב הופרעה במעוף של ינשוף, שהתפרש כסימן רע.

הכתרתו של זיגיסמונד אוגוסטוס הייתה אירוע חסר תקדים שהכניס שינויים במערך הפוליטי של הרפובליקה הפולנית. העיקרון של 'vivente rege' נועד לחזק את כוח המלוכה ולמנוע את אי הוודאות של בחירות חופשיות.

לאחר מותו של זיגיסמונד הזקן ב-1548, קיבל זיגסמונד אוגוסטוס את השלטון במלואו, והחזיק בו עד מותו ב-1572.