כאשר פולין הייתה מחולקת, החלו להופיע "יאצקים" ו"קוסאקים" בכל מסדרון עשיר ובורגני. אלה היו שמות הציורים המהוללים של יאצק מלצ'בסקי (1854-1929) ויוליוש קוסאק (1824-1899) – ציירים פולנים מובילים בני המאה ה-19.

הביקוש לאמנות פולנית הובחן על ידי הנריק פריסט, סוחר יהודי מקרקוב שהתמחה במכירת מסגרות לתמונות. הוא החל לקנות עבודות של ציירים פולנים מצטיינים ומסגר אותן במסגרות יפות ומעוטרות שהכין בעצמו. פריסט גם חשב על הרעיון להציג את האמנות הזו בחדר מיוחד, אותו הוא כינה "סלון הציירים הפולנים". הגלריה הייתה ממוקמת ברחוב פלוריאנסקה בקרקוב.

פריסט יצר קשר אישי עם אומנים מצטיינים והיה מלא תשוקה לאומנות שלהם. הוא אפילו הזמין את פיוטר סטשניביץ' לקשט את קירות דירתו בציורים היסטוריים גדולים.

בהתבוננות בהצלחה הגדולה שהגלויות זכו לה, הזמין הסוחר את קוסאק לצייר גלויות מקרקוב. זה היה אז חידוש גדול בפולין. הן הופיעו לראשונה בשנת 1895. הסדרה התבררה כהצלחה בהוצאה לאור, ופריסט הפך לחלוץ בתחום. עד מהרה הופיעו גלויות נוספות בנושאים אמנותיים, אתנוגרפיים ועם ברכות. כולן אופיינו בגרפיקה איכותית, אשר הבדילה אותן מהאיכות הירודה של הגלויות שמכרו סוחרים אחרים בקרקוב.

פריסט הצטיין בעיקר בעניינים פטריוטיים, שכללו אותו בקבוצת הפטריוטים המחויבים לרעיון שמירה על הערכים הפולניים, קידום התרבות הפולנית בתקופת החלוקה.

לאחר השבת העצמאות ב-1918, ירשו בניו יוליוש ויוזף את הגלריה. הם החליטו להרחיב אותה, ויזמו עבודות גרפיות משלהם בשם "אקרופול". הם התקינו שם את מכונות הדפוס המודרניות ביותר בפולין. זו הייתה תקופת השגשוג הגדול ביותר של החברה. זה היה בעיקר הודות לרפרודוקציות היפהפיות של ציורים, קטלוגים, לוחות שנה, אלבומים וגלויות.

היופי ואומנות מלאכת היד של אותם פרסומים הגיעו לתשומת לבו של המרשל יוזף פילסודסקי והגנרל יוזף הלר (1873-1960). בתודה לאחים פריסט על הפרסומים, פילסודסקי כתב: "זוהי הבעת ההערכה וההערצה הכנה שלי לעבודה בתחום שירות המולדת והאמנות הפולנית".