בתקופת בין המלחמות חיו ברפובליקה הפולנית השנייה 2.7-3.1 מיליון יהודים – כ-10% מכלל אוכלוסיית פולין. בחלק מהיישובים הם היוו 100% מהתושבים.

בשנת 1939 גרמניה תקפה את פולין ופתחה במלחמת העולם השנייה. הקטל של חיי אדם ששחררה מכונת הטרור הגרמנית שינה את פרופיל האוכלוסייה של פולין לנצח. המונים שלמים של אנשים, כולל רובם המכריע של היהודים שהיו אזרחי פולין, נעלמו כתוצאה מההשמדה.

שני מפקדים

במהלך הרפובליקה הפולנית השנייה (1918-1939), נערכו שני מפקדי אוכלוסין, בשנים 1921 ו-1931. הראשון כלל שאלות כמו האם אנשים הזדהו כיהודים ובאיזו שפה הם מדברים. השאלון כלל גם את קריטריון הלאום. מסמכי המפקד הראו כי בשטחה של מדינת פולין חיו כ-3 מיליון יהודים, אשר היוו כ-10% מאוכלוסיית פולין באותה תקופה.

רק יהודים חיו שם

לפי הסטטיסטיקה, בשנת 1921 התברר שיש שני כפרים בפולין שאוכלסו אך ורק על ידי יהודים: אלה היו הכפרים איוואניקי וסיני. שני הכפרים נמצאים היום בבלארוס – הראשון באזור ברסט, כחלק מהכפר פוזיניצה, והשני הוא כיום חלק מהכפר קז'יביצ'ה (אזור גרודנו).

איוואניקי הוקם במאה ה-19 כתוצאה מפעולות מנהליות של רוסיה הצארית. בתקופת בין המלחמות חיו בו 235  יהודים. אלה שלא נמלטו לאחר כניסת הגרמנים לאזור נרצחו על ידם. כיום, שטחי הכפר הזה שייכים במלואם לכפר פוזיניצה.

במושבה סיני היו רק 78 תושבים. בשנות ה-30 כמה משפחות החליטו להגר לפלסטין (ראשון לציון ופתח תקווה). אלה שנשארו לא שרדו את מלחמת העולם השנייה. הגרמנים גירשו אותם לגטו בדרצ'ין ושם הם נרצחו.