"דיוויזיית השריון הפולנית הראשונה / בשדות צרפת יצאה לקרב עקוב מדם". כך מתחיל שיר שכתב סטניסלב קובלסקי, המהלל את קרבות חיילי דיוויזיית השריון הפולנית. למרות שהקרבות בצרפת הם ההישגים הידועים ביותר של הדיוויזיה, ההיסטוריה שלה עוד הרבה יותר.

הפולנים התנגדו לגרמנים ב-1 בספטמבר 1939. לאחר תבוסת מלחמת ההגנה, החלו אלפי חיילים פולנים לפלס את דרכם מערבה, להוטים להמשיך ולהילחם בתוקפן, בתחילה בצרפת ולאחר מכן בכל מקום בו היו קרבות נגד הגרמנים.

דיוויזיית השריון הראשונה החלה להיווצר ב-25 בפברואר 1942 בדרום סקוטלנד. המערך הורכב מכוחות פולנים שכבר היו קיימים בבריטניה, כשבראשם חטיבת הפרשים המשוריינים ה-10, המנוסה בקרבות ספטמבר הפולניים ובהגנה על צרפת. גנרל סטניסלב מצ'ק, שהיה מזוהה עם נשק משוריין מאז 1938, הפך למפקדה. הדיוויזיה מנתה כ-16,000 איש, כמעט 400 טנקים וכ-5,000 כלי רכב נוספים. היחידה הופנתה בתחילה לאבטח את מזרח סקוטלנד מפני נחיתה אפשרית של כוחות גרמנים. לאחר יותר משנתיים, היא נשלחה לבסוף לקרב.

נחיתת הדיוויזיה בנורמנדי החלה בסוף יולי 1944 והיא כבר החלה בפעולות קרב בין ה-7 ל-8 באוגוסט. כוחות בעלות הברית עמדו בפני משימה קשה של השמדת יחידות ההגנה בחירוף נפש של קבוצת הצבא הגרמני B. במהלך המבצע, בעלות הברית זכו להצלחה חלקית, אך זו הייתה רק טעימה מקדימה של עימותים רחבי היקף. ב-14 באוגוסט שוב יצאו הפולנים לקרב, הפעם במסגרת מבצע טראקטבל, שבמהלכו התרחש קרב פלאיס המפורסם. כוחות שריון פולנים קיבלו את המשימה המכרעת לכתר את הדיוויזיות הגרמניות הרבות באזור. על עוז הלחימה תעיד העובדה שהתחמושת החלה להיגמר לפולנים, ובעלות הברית, שלא הצליחו לפלס דרך אל הפולנים הלוחמים, נאלצו להפיל תחמושת מהאוויר. בסופו של דבר, הקרב הסתיים ב-21 באוגוסט עם ניצחון של בעלות הברית. הפולנים איבדו בזמן זה כ-1,500 איש.

הדיוויזיה החלה במרדף אחר האויב הנמלט, התנכלה להם וכבשה ערים רבות כמו טילט, איפרס, רואיזלדה וגנט. ברדה נתפסה ללא אובדן של אזרחים או מבנים, למרות התנגדות עזה. בעקבות ההצלחות בבלגיה ובהולנד, נכנסה הדיוויזיה לגרמניה, והמשיכה בין היתר את הלחימה ואת שחרור הנשים = ממחנה הכליאה של צבא הבית הפולני באוברלנגן.