לפני 70 שנה, ב-24 בפברואר 1953, הגנרל אוגוסט אמיל פילדורף, המכונה "ניל", חייל הלגיונות הפולניים, משתתף במאבק לעצמאות פולין, קצין צבא מקצועי, מייסד וראש הקדיב של צבא הבית (AK) , נרצח בכלא הקומוניסטי ברחוב רקובייצקה בוורשה.
אוגוסט אמיל פילדורף, שבדרך כלל השתמש בשמו השני, נולד בקרקוב ב-20 במרץ 1895. אביו, אנדז'יי, היה בתחילה מנעולן ולאחר מכן נהג רכבת. אמו, אגניישקה (לבית שוואדה), גידלה ארבעה ילדים.
למרות כישרונותיו הרבים, אמיל הצעיר היה סורר מאוד וגרם לבעיות בגידולו, מה שהביא לכך שהחליף את בית הספר התיכון בו למד. הוא בילה זמן רב במשחק עם בני גילו, שהסתיים לעתים קרובות בקטטות. בגיל 15 החל לעבוד מדי פעם, בתחילה כעובד עונתי, ולאחר מכן קיבל עבודה בשכר טוב במחסנים צבאיים אוסטריים באזור קרקוב.
בתקופה זו הוא הושפע מאוד מהיכרותו הקרובה עם פרופסור אודון פליקס בויוויד, בקטריולוג ופעיל חברתי ידוע שגר קרוב. פילדורף, שהיה חבר של ילדיו של המדען, הושפע מהיכרות זו וניסה להשלים את השכלתו בעצמו, תוך כדי השתתפות בפגישות עם חברי הארגון הלוחם של המפלגה הסוציאליסטית הפולנית. שם גם למד על ספרות והיסטוריה פולנית, שעיצבו את הפטריוטיות שלו.
מכריע לעתידו של הגנרל לעתיד הייתה כניסתו בדצמבר 1912 לשורות אגודת הספורט וההתעמלות "סטז'לץ", שם סיים קורס בסיסי ומש"קים. הכישורים הצבאיים שרכש התגלו במהרה כשימושיים ביותר. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הורה יוזף פילסודסקי לרכז את חברי הארגון בקרקוב. הוא ארגן אותם ליחידות, גרעין הצבא הפולני העתידי, תחת סמכות אוסטרית. כבר בימים הראשונים של אוגוסט 1914 הצטרף פילדורף לשורותיהם, לאחר מכן שובץ לחטיבה הראשונה של הלגיונות. הוא השתתף ברוב הקרבות שנלחמו על ידי החוליות שבהן שירת. הוא בלט במיוחד בקרב הולביץ' באוגוסט 1916, עבורו הוענק לו מסדר וירטוטי מיליטרי ב-1923.
בשנת 1917 סיים אמיל קורס קצינים ראשוני. באותה שנה, כתוצאה ממשבר השבועה בלגיונות, ובעקבותיו סירובו לשרת בחיל הסדיר הפולני, הוא גויס לצבא האוסטרי ונשלח לחזית האיטלקית. בספטמבר 1918 ניתנה לו חופשה והגיע למולדתו קרקוב. כאן, בסוף אוקטובר, השתתף בפירוק הכוחות האוסטריים מנשקם, והצטרף לשורות הצבא הפולני המתהווה.
בסוף דצמבר 1918 פילדורף הועלה לדרגת סגן משנה. עד מהרה הוא קיבל פיקוד על פלוגת רובאים בדיוויזיית חיל הרגלים של הלגיון הראשון. עם יחידה זו הוא שחרר את וילנה והשתתף במלחמה הפולנית-סובייטית בשנים 1919-1921, כולל משלחת קייב באפריל 1920, קרב ורשה ומאוחר יותר קרב ביאליסטוק. על שירותו המצטיין הועלה לדרגת סרן וזכה פעמיים בעיטור מופת. תוך ניצול תקופת חופשה קצרה, באוקטובר 1919 התחתן בווילנה עם ינינה קובילינסקה, אותה הכיר שם כמה חודשים קודם לכן.
לאחר תום המלחמה החליט פילדורף להקדיש את המשך חייו לצבא. במשך שנים רבות הוצב בווילנה, שירת בגדוד הרגלים הראשון של הלגיונות. ב-1926, במהלך הפיכת מאי שפתח המרשל יוזף פילסודסקי, הוא תמך במפקדו לשעבר. מלחמת האחים הייתה טרגדיה אישית עבורו.
בשנת 1935 הועבר לשרת בחיל הגנת הגבולות (KOP), קיבל את הפיקוד על גדוד KOP "טרוקי", ומאוחר יותר היה סגן מפקד גדוד KOP "וילנו"". ב-1937 מונה למפקד גדוד רובאי הגבול ה-51, שהוצב בבז'ז'ני.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא ויחידתו השתתפו בקרבות נגד הגרמנים בספטמבר 1939, שהסתיימו למרבה הצער עם תבוסת הגדוד באזור אילז'ה (8-9 בספטמבר 1939). בעקבות התוקפנות של ברית המועצות נגד פולין ב-17 בספטמבר 1939, הוא החליט לפרוץ דרך לצרפת ולאחר מכן לבריטניה. כאן הוא קיבל פקודה לחזור לפולין הכבושה, כשליחו של המפקד הכללי רב אלוף ולדיסלב סיקורסקי.
כשהגיע לפולין בספטמבר 1940 הוא הצטרף למחתרת ופעל במטה האיחוד למאבק מזוין (ZWZ). לאחר שינוי שמו של ה-ZWZ לצבא הבית, הוא הפך למפקד אזור II של צבא הבית ביאליסטוק. בנובמבר 1942 קיבל משימה לארגן את מנהלת ההסחה (קדיב) של צבא הבית. הוא התגלה כמארגן ומפקד מצוין. היחידות בפיקודו ביצעו מספר פעולות נגד הגרמנים, המרהיבה שבהן הייתה רצח מפקד ה-SS והמשטרה בוורשה, הגנרל פרנץ קוטשרה.
כמארגן מיומן, הוא קיבל עד מהרה משימה חדשה, ליצור את המבנה של הארגון החדש "NIE" (עצמאות) למול איום הכיבוש הסובייטי. בספטמבר 1944 הועלה לדרגת תת-אלוף.
לאחר פירוק צבא הבית בינואר 1945, הוא יזם פעילות להפעלת מחתרת של מבנים אנטי-קומוניסטיים חדשים. לרוע המזל, בתחילת מרץ 1945, הוא נעצר בטעות על ידי מנגנוני הביטחון הסובייטיים – NKVD תחת השם הבדוי של ולנטי גדניצקי. הוא נשלח לגולאג עמוק בתוך ברית המועצות, שם בילה שנתיים ועבד בתנאים לא אנושיים. בשובו לפולין בסתיו 1947 מצא את אשתו, שגרה בלודז'. בפברואר 1948 חשף בפני השלטונות הקומוניסטיים את פרטיו האישיים האמיתיים.
בנובמבר 1950 פילדורף נעצר על ידי קציני ביטחון. הוא נלקח לוורשה, שם עבר חקירה אכזרית. הקומוניסטים, על סמך ראיות כוזבות, האשימו אותו בשיתוף פעולה עם הגרמנים במהלך הכיבוש ובמתן פקודות ליחידות קדיב AK לחסל פרטיזנים סובייטים ופעילים קומוניסטים.
באפריל 1952 גזר עליו בית המשפט המחוזי של עיר הבירה ורשה גזר דין מוות. גזר הדין בוצע בתלייה ב-24 בפברואר 1953. גנרל פילדורף היה אחד הקצינים הבכירים בצבא הבית שנרצח על ידי הקומוניסטים בפולין.