היום יש אנשים שקוראים לו "אל קפונה" היהודי. בורנשטיין לא ירד מדרך הפשע לאחר ששוטר הצאר הרג את אביו. למרות שהוא היה שייך לעולם התחתון, הוא היה רגיש לגורלם של האזרחים העניים ביותר.

מנחם בורנשטיין נולד למשפחה יהודית ב-15 בינואר 1890 בלצ'יצה (מרכז פולין של היום). הוא לא חי שם זמן רב כי הוא עבר עם הוריו ללודז'. באותה תקופה, רבים היגרו למרכז התעשייתי הפולני הזה. לודז', תחת שלטון רוסי, התפתחה במהירות והייתה מרכז הטקסטיל החשוב ביותר בממלכת פולין. בתוך האימפריה הרוסית, היו יותר מפעלי כותנה רק במוסקבה.

הצעדים הראשונים בדרך הפלילית

משפחתו של הגנגסטר לעתיד עברה למחוז הפועלים באלוטי, הידוע לשמצה עד היום. עד מהרה התרחשה טרגדיה – אביו של בורנשטיין נהרג על ידי שוטר הצאר, מה שגרם למשפחתו לרעב ועוני. כחצי יתום הוא התחיל להתחנן מחוץ לכנסיות. שם הוא תפס את עינו של מקבל של סחורות גנובות בשם "נתן הכהן".

הוא איבד עין בגלל נקמה

הפושע הזה גרר את הילד לעולם התחתון, ואפשר לו להרוויח כסף. בורנשטיין גדל להיות אדם יציב וחזק. הוא היה מסוגל להשתמש בכוחותיו למטרות רעות.

יום אחד פגש מנחם ברחוב שוטר צארי – אותו אחד שהרג את אביו. שני הגברים התעמתו בקרב. בורנשטיין איבד עין אבל השוטר איבד את חייו. בדרך זו, הגנגסטר נקם על מות הוריו. אחרי התקיפה הוא כונה "מקס עיוור".

גנגסטר "משחקי הכס"

כשמלחמת העולם הראשונה הייתה במצב מאוזן, בורנשטיין חשב להתחתן. הוא נשא את גולדה גולדברג – בתו של אהרון גולדברג, המתחרה הגדול ביותר שלו בעסקים המפוקפקים. הודות לכך השתלט "מקס העיוור" על כמעט כל קהילת הפשע בלודז'. מאז, הגנגסטר היה יכול להרשות לעצמו לגור במרכז לודז'. באחד מבתי השכירות פתח את משרד "ההגנה" להגשת בקשות. פנו אליו בעיקר מאנשים שאיבדו משהו או שנשדדו. בורנשטיין השתמש בהשפעתו ובכישוריו כדי למצוא במהירות רכוש אבוד. אנשים רבים כיבדו אותו על כך.

אלימות במסווה של סיוע

ב-1918 יצא "מקס העיוור" לגרמניה. לכאורה הוא עבד כסוכן מכירות בברלין, המבורג ולייפציג. חדשות אחרות הן שהוא עבד, אבל שדד משלוחים גרמניים שהיו מיועדים לחיילים בחזית המזרחית.

כאשר הסתיים המאבק על גבולות המדינה הפולנית, חזר בורנשטיין ללודז'. למרות שהמשיך בפעילותו הפלילית, הוא לא שכח את הנזקקים. ב-1928 ייסד את עמותת "עזרת אחים" כדי לסייע ליהודים עניים. בעמותה הוקם גם דין תורה. בדרך כלל זה בית דין רבני, אבל במציאות ההיא המוסד היה סוג של בית צדק לעבריינים. "עזרת אחים", מעבר לעזרה לעניים, החלה להטיל עונשים בכוח, לגבות חובות ולסגור חשבונות. היא עזרה לחלק, והפכה לאימה עבור אחרים.

עזרת אחים – רצח אחים

ב-19 בספטמבר 1929 פגש בורנשטיין את מקורבו, סרול קלמה בלברמן, באחת מהמבשלות בלודז'. הוא רצה לקבל בחזרה את הכסף שהיה חייב לו. אולם לבלברמן הייתה דעה שונה בנושא זה, ופרץ קרב בין השניים. החייב השיג יתרון על מנחם במהלך המאבק והחזיק אותו באחיזת חונק. אז שלף בורנשטיין את האקדח שלו וירה לעבר בלברמן. סרול נפל ומת.

"מקס העיוור" הובא למשפט, אך פסק הדין קבע – חף מפשע! מערכת המשפט מצאה כי בורנשטיין פעל מתוך הגנה עצמית. כך הגנגסטר הרגיש שלא ניתן לגעת בו. זה היה ככה לזמן מה.

המשטרה לא עזרה? לך ל"מקס עיוור"!

בורנשטיין הצליח למצוא במהירות חפצים אבודים או גנובים. הכנר ברוניסלב הוברמן, שהגיע להופיע בלודז', שמע על כך. הגנב היה נחוש לגנוב את הכינור, והאמן איבד את מקור הכנסתו. השוטרים היו חסרי אונים, אז הם נסעו למנחם. האמן מצא את הכינור בדרך הידועה לו בלבד והחזיר אותו לאמן תוך 12 שעות.

בביתו של בורנשטיין הייתה אמורה להיות בובת תצוגה לבושה בבגדים עם כיסים תפורים מכוסים בפעמונים. גנבים צעירים היו אמורים לשכלל את כישוריהם על בובה זו. הבחינה כללה הוצאת התוכן מהכיס בצורה כזו שאף אחד מהפעמונים לא צלצל.

כלא ומלחמה

סחיטה, מכות, איומים ורדיפה – תלונות כאלה על "מקס עיוור" התקבלו במשטרת המדינה הפולנית בלודז' בשנות ה-30. זה היה יותר מדי ומנחם הובא למשפט. גזר הדין ניתן בשנת 1935. בורנשטיין נידון ל-3.5 שנות מאסר.

ביוגרפים אינם יודעים מה עלה בגורלו של "מקס העיוור" לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. על פי החשד הוא נמלט לקזחסטן. עם זאת, ב-1943 אחד העיתונים הגרמניים פרסם מידע שגוי על מותו של בורנשטיין.

חדר תפירה קטן ומסחר בזהב

"מקס העיוור" חזר לפולין ב-1946. הוא התיישב בלודז'. ב-1952 התחתן עם אליסיה. אשתו הייתה צעירה ממנו ב-42 שנים. אגדות שונות נפוצו סביב הגנגסטר. הוא היה אמור לשתף פעולה עם משרד הביטחון ועדיין לשמור על השליטה בקהילת הפשע בלודז'.

אשתו טענה שהוא עבד כשוער בחברת ביגוד. באופן לא רשמי, בורנשטיין היה אמור לנהל חדר תפירה קטן ותחת כיסוי זה עסק במסחר בזהב במלון גרנד בלודז'. באותו המקום, בשנות ה-90, נפגשו גנגסטרים מקבוצת פשע מסוכנת המכונה "תמנון לודז'".

מנחם בורנשטיין נפטר ב-18 במאי 1960. הוא נקבר בבית העלמין היהודי ברחוב בראצקה בראקה בלודז'. המקום הייצוגי בו נקבר מראה כמה הוא היה דמות חשובה ליהודי לודז', למרות עברו האפל.